Page 87 - לחיות עם חיות
P. 87
אבל הכיף הכי גדול היה להישאר ער עד אחרי חצות‬
‫ולאכול צ'יפס עם חבורת השומרים‪ .‬הגיע תור השמירה‬
‫שלי‪ .‬הגיע ליל‪-‬שבת‪ ,‬האחרון בשבוע השמירה‪ ,‬לילה‬
‫שנטע חיכה לו בכיליון עיניים‪ .‬הלילה הוא מצטרף אלי‬
‫לשמירה וכמובן שמצטרף אלינו גם צח לאחר שביקרנו‬
‫בכל בתי הילדים‪ ,‬אנחנו הולכים למטבח‪ .‬השומרים‬
‫כבר גמרו לחתוך את תפוחי האדמה‪ ,‬השמן רותח‪,‬‬
‫והצ'יפס הופך לאט לאט צהבהב וטעים‪ .‬נטע דואג‬
‫לספק לצח את כל שאריות הבשר‪ .‬אחרי ארוחה דשנה‪,‬‬
‫אנחנו יוצאים לסיבוב נוסף בין בתי הילדים ‪ -‬מכסים את‬

‫כולם ושוב חוזרים לחדר השמירה‪.‬‬

‫הזמן חולף‪ .‬נטע מפהק והעיניים שלו ממצמצות אבל‬
‫הוא בשום אופן לא רוצה לישון! הוא מחכה לבוקר‪,‬‬
‫רוצה לראות את השמש בזריחתה‪ .‬אנחנו מבשלים‬
‫קפה שחור ושותים‪ .‬אולי זה יעזור לנו להישאר בעיניים‬

‫פקוחות‪.‬‬

‫צח מלווה אותנו בסיור של סגירת התריסים‪ .‬ליד כל‬
‫בית הוא נעמד ומחכה לנו בכניסה בצייתנות‪ .‬התריסים‬
‫כבר סגורים בכל בתי הילדים והלילה מתקרב לקיצו‪.‬‬
‫ציוצים ראשונים של ציפורים נשמעים בין העצים‪,‬‬
‫המזרח מתחיל להתבהר‪ ,‬השמש מתכוננת לזריחה‬

‫מחודשת ‪.‬‬

‫צריך לצאת לסיבוב אחרון אצל הקטנים ‪ -‬לחמם את‬
‫בקבוקי הדייסה לבוקר ולסגור את דלתות חדרי השינה‪.‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92