Page 69 - לחיות עם חיות
P. 69
ממהומת הרדיפה ופחדה לבוא אפילו אלי‪ .‬התחלתי‬
‫ללכת בקצב איטי כשמדי פעם אני נעמדת ומסתכלת‬
‫לעברה‪ .‬צ'יפה התקדמה בעקבותיי‪ ,‬אבל בגובה‪ ,‬על‬
‫ענפי העצים‪ ,‬נזהרת ושומרת מרחק‪ .‬תוך כדי הליכה‬
‫התקרב אלי גדעון ונתן עצות ‪" -‬אם תצליחי להרחיק‬
‫אותה מאזור בתי הילדים ולשכנע אותה לרדת אלייך‪,‬‬

‫אני אתפוס אותה‪"...‬‬

‫אני מתקדמת‪ ,‬גדעון אחרי ולמעלה צ'יפה‪ .‬מלבדנו לא‬
‫ראתה בסביבה נפש חיה‪ .‬כולם הסתגרו בבתים‬

‫ולילדים לא הרשו לצאת לשחק‪.‬‬

‫כשהתקרבתי לגנון‪ ,‬הזהירו את רז הפעוט שלא ילך‬
‫אלי‪ ,‬אבל כשהוא הציץ בחלון וראה אותי‪ ,‬לא התאפק‪,‬‬
‫ברח החוצה‪ ,‬רץ אלי וקפץ לזרועותיי‪ .‬לפני שהספקתי‬
‫להבין מה קורה‪ ,‬קפץ מישהו נוסף לזרועותי‪ .‬זאת‬

‫כמובן הייתה צ'יפה! הקנאה ברז נסכה בה אומץ‪.‬‬

‫עכשיו הייתי אני המבוהלת‪ .‬צ'יפה כבר התנפלה פעם‬
‫על עדי‪ ,‬היא עלולה לנשוך את רז! ידעתי שאני חיבת‬
‫לשמור על קור רוח ולא לעשות מעשה פזיז‪ .‬המשכתי‬
‫להתקדם לאט ובשקט‪ .‬מצד שמאל נשאתי את רז‬
‫שנצמד למתני ומצד ימין חיבקתי את צ'יפה שלפתה‬

‫אותי בחזקה‪.‬‬
‫רז חש כנראה עד כמה אני מתוחה ומפוחדת ולא‬
‫השמיע אף הגה‪ .‬התפללתי שימשיך כך ולא יעורר את‬
‫רוגזה של הקופה‪ .‬המשכתי ללכת והרגשתי שעוד מעט‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74