Page 52 - לחיות עם חיות
P. 52
אחר ומתרחקות מהעדר‪ ,‬היה גורי הפיקח מזנק לעברן‬
‫בנביחות רמות ומחזירן תוך כמה דקות לעדר‪.‬‬

‫מלונתו של גורי היתה בקרבת הדיר‪ ,‬הוא עצמו היה‬
‫קשור בחבל ליתד סמוך למלונה‪ .‬רוב הילדים פחדו‬
‫מגורי‪ ,‬בגלל גודלו ובגלל נביחותיו הרמות‪ ,‬אבל אני‬
‫אהבתי אותו‪ .‬ראיתי בו חבר טוב‪ .‬לא פעם התקרבתי‬

‫לגורי‪ ,‬חיבקתי אותו והוא היה מלקק את פני‪.‬‬

‫באחד הימים‪ ,‬בשעות אחר‪-‬הצהרים‪ ,‬באתי כהרגלי‬
‫לבקר בדיר‪ .‬אחרי שסיירתי בכל התאים וביקרתי אצל‬
‫הטלאים החדשים‪ ,‬שמתי פעמיי למלונה של גורי‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬ברגע שהגעתי לטווח הגישה שלו ‪-‬התנפל עלי‬

‫הכלב ונעץ את שיניו בזרועי‪.‬‬

‫מובן שנבהלתי מאוד‪ .‬התחלתי לצרוח מכאב וברחתי‬
‫מן הדיר‪ .‬שלושה אנשים שהיו שם במקרה‪ ,‬רצו אלי‬

‫בבהלה גדולה‪" :‬מה קרה?" שאלו בהתרגשות‪.‬‬

‫מרוב בכי ועלבון לא יכולתי לדבר‪ .‬לא האמנתי שגורי‬
‫ינשוך אותי! הראיתי להם את הזרוע עם סימני השיניים‬
‫שלו‪ ,‬ואף הם לא האמינו למראה עיניהם‪" .‬מה?"‬
‫התפלאו‪" .‬גורי נשך אותך?" אחד מהם נטל אותי‬

‫בזרועותיו והלך מהר למרפאה‪.‬‬

‫החובשת במרפאה שמרה על קור רוח‪" .‬קודם כל‬
‫תוריד את הילדה"‪ ,‬אמרה לבחור שהביא אותי והיה‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57