Page 51 - לחיות עם חיות
P. 51
את הטלאים בני‪-‬יומם עם אמותיהם היו מפרידים‬
‫משאר העדר‪ .‬אימא‪-‬כבשה‪ ,‬עטיניה גדושים חלב‪,‬‬
‫מכוונת את פטמות העטינים לפיו המגשש של הטלה‬

‫הקטן וזה יונק בתאוותנות ומוצץ את העטין עד תומו‪.‬‬
‫בימים שכאלה היה הדיר למקום המושך ביותר לבילוי‬
‫של אחר‪ -‬הצהרים‪ .‬ילדים פעוטים עם הוריהם היו באים‬
‫ליהנות מבילוי משותף עם הטלאים הרכים‪ .‬כל ילד‬
‫"אימץ" לו טלה‪ ,‬קרא לו בשם ובביקור היומיומי‪ ,‬היה‬

‫מחפש את הטלה "שלו"‪.‬‬

‫אני אהבתי את הדיר באופן מיוחד‪ :‬גם משום שאהבתי‬
‫בעלי‪-‬חיים‪ ,‬וגם מפני שאימא שלי עבדה בענף הצאן‪.‬‬
‫באותם ימים הקימו תעשיית ברינזה )גבינת צאן( ליד‬
‫הדיר‪ :‬מחלב הכבשים והעיזים הכינו חברות מהקיבוץ‬
‫גבינה טעימה ומשובחת‪ .‬אני אהבתי את הקצוות של‬

‫קוביות הברינזה‪ :‬הם היו קשים וטעימים במיוחד‪.‬‬

‫עד מהרה הפך הדיר בשבילי ל"בית" שני‪ .‬הייתי באה‬
‫כמעט כל יום לטעום קצת מהברינזה‪ ,‬למלא תערובת‬
‫בפחים ולפזר לכבשים‪ ,‬לעזור לרועים להיניק טלאים ‪-‬‬
‫שנותרו בלא אימא ‪ -‬מבקבוקי חלב‪ ,‬ואחרון אחרון חביב‬

‫‪ -‬לבקר את גורי‪ ,‬הכלב של הדיר‪.‬‬

‫גורי היה כלב זאב מטופח‪ ,‬כלב שמירה‪ ,‬שתפקידו‬
‫המיוחד ‪ -‬לעזור לרועה לרכז את העדר בצאתו למרעה‪.‬‬
‫כאשר כבשה או שתיים היו מחפשות להן מקום מרעה‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56