Page 46 - לחיות עם חיות
P. 46
‫הדוכיפת‬

‫סיפרה‪ :‬לאה שדמי‬

‫"גן עופר" של היום הוא כבר בית זקן‪ .‬כשאני הייתי ילדה בגן‪,‬‬
‫הוא היה בית חדש לגמרי‪ .‬עוד לא הייתה חצר גרוטאות כל‬
‫כך גדולה‪ ,‬עוד לא שתלו צמחים יפים סביבו ועצי החורשה‬

‫היו עדיין צעירים וקטנים‪.‬‬

‫אך לא השאירו אותנו לגדול בשממה‪ .‬בחצר הגן‪ ,‬בין העצים‬
‫הצעירים‪ ,‬היה לנו ארגז חול ולידו כלוב גדול מרשת שבו‬
‫גידלנו חיות שונות‪ .‬הכלוב היה כל‪-‬כך גדול‪ ,‬שגם הילדים‬

‫והוריהם יכלו להיכנס לתוכו כדי להאכיל את החיות‪.‬‬

‫פעם גידלנו ארנבות‪ ,‬פעם‬
‫תרנגולות ולעיתים חזירי‪-‬ים‪.‬‬
‫היו תקופות שהכלוב נשאר‬
‫ריק והמתין לחיה שנקבל‬
‫ממשק הילדים של חברת‬
‫הילדים או לאפרוחים‬

‫מהמדגרה של בלומה‪.‬‬

‫לאה טרש )שדמי( בילדותה‬ ‫באחד הימים שהכלוב עמד‬
‫ריק‪ ,‬הסתובבה לה בחצר הגן‬
‫שלנו ציפור דוכיפת שהייתה‬
‫בשנים ההן ציפור מאוד‬
‫נדירה‪ .‬הילדים היו כל‪-‬כך‬
‫שקועים במשחק שלא שמו‬
‫לב לדוכיפת המסתובבת‬

‫ביניהם ללא פחד‪.‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51