Page 32 - לחיות עם חיות
P. 32
לפתע נקטע החלום לקול צהלת סוסים שנשמעה‬
‫מרחוק‪ .‬ערמון נדרך בבת‪-‬אחת‪ .‬מעבר לשדה קראה לו‬
‫אמו‪ ,‬הסוסה הלבנה עדינה‪ .‬ערמון ענה לה בקול‬

‫צהלה‪ ,‬ניתק את המושכות ופרץ קדימה‪.‬‬

‫"ערמון‪ ,‬עצור!!!" צרחתי מרוב פחד‪ .‬אך הסוס המשיך‬
‫לדהור‪ .‬נאחזתי באוכף בכל הכוח זועקת להצלה‪.‬‬
‫הדהרות הרמות הגלישו אותי לצד‪ .‬האוכף הלך ונשמט‬
‫מידי ופתאום ‪ -‬דילוג גבוה ו‪...‬טרך! נפלתי על הארץ‬

‫ופני כבושים באדמה‪.‬‬

‫כמו מבעד לערפל שמעתי שעטות סוסים וצעקות‪" :‬מה‬
‫קרה לילדה? "‪" ,‬איפה היא?"‬
‫"תפוס את ערמון"‪...‬‬

‫מישהו הרים אותי והתחיל לנקות בעדינות את פני‬
‫החבולים‪.‬‬

‫היה זה איסקה שהגיע אלי ראשון‪ ,‬רכוב על עדינה‪.‬‬
‫מהצד השני הגיע אבא בריצה מבוהלת‪ .‬איסקה הרגיע‬

‫אותו‪" :‬למזלה נפלה על שדה חרוש‪"...‬‬
‫בדקו אותי מכל עבר לראות אם אין פצע אנוש או‬

‫שבר"‪.‬‬

‫"הילדה יצאה בחסד‪ ,‬הרבה שריטות ושפשופים‪ ,‬אך‬
‫אין מה לדאוג" ‪ -‬המשיך איסקה להרגיע‪ .‬עיניי זלגו‬
‫דמעות‪" .‬נו‪ ,‬די לבכות" ניחמו אותי‪" ,‬נחזור לבאר‪ .‬שם‬

‫במים‪ ,‬נשטוף את הדם והכול יעבור"‪.‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37