Page 16 - לחיות עם חיות
P. 16
בקושי הספקנו לנוח מהמסע וכבר הגיעה רכבת העמק‪,‬‬
‫אותה רכבת איטית שאדם היה משיגה בריצה‪ .‬קטר‬
‫הקיטור מצפצף ומעלה עשן והפרה שלי נבהלת ונרתעת‬
‫לאחור‪ .‬גררתי אותה בעל כורחה לעבר קרון הבהמות‪.‬‬

‫אבל איך מעלים סרבנית שכזו לקרון?‬

‫עובדי הרכבת התגייסו לעזרתי‪ .‬אני משכתי בחבל מלפנים‬
‫וארבעה אנשים דחפו מאחור‪ .‬כך במאמץ משותף העלינו‬
‫את הפרה העיקשת לקרון ואני עליתי לקרון הסמוך כדי‬

‫להשגיח שלא יאונה לה כל רע‪.‬‬

‫לאחר כמה שעות נסיעה הגענו לתחנת הרכבת בחיפה‪.‬‬
‫משם היה עלינו )עלי ועל הפרה( להמשיך ברכבת אחרת‬

‫הנוסעת בקו חיפה‪-‬חדרה‪-‬טול כרם‪-‬תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫הרכבת נועדה לצאת למחרת השכם בבוקר‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫התחלקנו‪ .‬הפרה נשארה לבלות את הלילה בקרון ואני‬

‫חיפשתי לי אכסניה ללינת לילה‪.‬‬

‫בקרבת תחנת הרכבת היה מלון ערבי‪ .‬חשבתי לעצמי כי‬
‫אולי יותר בטוח לחזור לישון עם הפרה בקרון‪ ,‬אבל‬
‫כשהצצתי פנימה זכיתי לקבלת פנים חמה ולבבית‬
‫ששכנעה אותי להישאר במלון‪ .‬נכנסתי לחדר‪ ,‬עליתי‬

‫למיטתי ומיד נרדמתי‪.‬‬

‫בקומי בבוקר מיהרתי לראות את שלום פרתי ולהיוודע על‬
‫מועד יציאת הרכבת‪ .‬הפרה שלנו השתפרה בינתיים‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21