Page 102 - לחיות עם חיות
P. 102
‫החוצה אז זוחל הוא‪ ,‬ישר לגן יזחל‬
‫לאט אבל בטוח מתקרב אל השלל‪.‬‬
‫שוהה ומרחרח ‪ -‬לא אין כל סכנה‪,‬‬
‫עוקף את המלכודת וניגש אל המלאכה‪.‬‬

‫מה טעים לו התפוח שהוטמן באדמה‬
‫שתבכה הירקנית! שתשפוך את זעמה!‬
‫ציפורניו עובדות במרץ‪ ,‬הוא בולבוסים עוקר‬

‫וכך יכין לו סעודה‪ ,‬רק יש להיזהר!‬

‫שמעו זאת גיבורינו ‪ -‬ראוהו בבירור‪,‬‬
‫אחד צעק ‪" -‬הנהו!"‪ ,‬שני ירה כדור‬
‫ישר אל הפושע ‪ -‬קלק וקליק וקלק‬

‫אך לא ארע דבר‪ ,‬כי הכדור היה רק סרק!‬

‫"לעזאזל!" קילל הוא‪" ,‬הרובה נדפק!"‬
‫"נרוץ נתפוש את הגזלן בטרם הוא ירחק!"‬

‫ביקשו אז גיבורינו להשליך עליו מעיל‬
‫אך הוא מחצית זיפיו ירה ואת שניהם הבהיל‪.‬‬

‫"איננו פה‪ ,‬איננו שם‪ ,‬הנה הוא כאן עבר!"‬
‫קולם הדהד‪ ,‬טיפס אל הקיבוץ בראש ההר‪,‬‬

‫ואז ידעו כולם שקרב למטה נערך‬
‫ואין לדעת אם הפעם הדורבן ינוצח‪.‬‬

‫בינתיים בעל העורמה למחילתו חמק‬
‫והוא נשאר האחרון אותו לילה‪ ,‬שצחק‪.‬‬
‫אך בליבו החליט שלא יחמוד כבר בולבוסים‬
‫כי מסוכן יותר מדי לסמוך על הניסים‪.‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107