Page 88 - לחיות עם חיות
P. 88
המשכנו ללכת‪ .‬עברנו את ג'וערה‪ .‬ראינו חיילים‬
‫מטפסים ב"שביל הייסורים" והזיעה נוטפת מהם‬
‫כקילוחי מים‪ .‬ידענו שזהו אחד מתרגילי העונש‬
‫שנותנים להם בגלל עבירות צבאיות‪" .‬אילו אני הייתי‬
‫המפקד" אמר אשר בעיניים חולמניות "לא הייתי נותן‬

‫להם עונש כזה"‪.‬‬

‫‪" -‬מה יש?" – שאלתי‪" .‬בסך הכול ארבעים מטר‬
‫גובה!"‬

‫‪" -‬השתגעת‪ ,‬מה אתה מדבר? אתה כבר לא זוכר‬
‫שמדדנו במקלות? מלמטה עד הגבעה למעלה יש מאה‬

‫מטר לפחות"‪ ,‬אמר אבשלום בקול שלא ניתן לערעור‪.‬‬

‫המשכנו בדרכנו שהתפתלה ונכנסה בין שני יערות‬
‫גדולים‪ .‬נעשה קריר ונעים‪ .‬הגענו ל"עין סוכר"‬
‫והתיישבנו על יד המעין לפיקניק זעיר‪ .‬בוואדי זרמו‬
‫מעט מים וטעמם היה ערב לחיך‪ .‬שיחי פטל הסתירו‬
‫את הנחל מעין אדם‪ ,‬אך פה ושם התנכל האדם לטבע‬
‫וחתך מהשיחים‪ ,‬כך שנותרו מקומות חשופים שאפשר‬

‫היה להשקות בהם עדר כבשים‪.‬‬

‫יהודית ורחל הוציאו מהתרמיל תפוחים ועוגיות‪ .‬הדלקנו‬
‫מדורה קטנה‪ ,‬בנינו תנור‪ ,‬אבשלום הביא בפחית מים‬

‫מהמעין וחיכינו שהמים ירתחו‪.‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93