Page 72 - לחיות עם חיות
P. 72
צ'יפופו היה קוף רגזן‪ .‬הוא לא סבל את מבטיהם של‬
‫הצופים בו מעבר לכלוב והיה לו דחף בלתי ניתן‬
‫לשליטה לברוח מהכלוב‪ .‬וכשברח ‪ -‬הייתה קמה‬
‫מהומה גדולה ברחבי הקיבוץ‪ .‬ילדי החברה היו‬
‫מתרוצצים ומכריזים בקולי קולות ‪" -‬צ'יפופו ברח‪,‬‬

‫צ'יפופו ברח!"‬

‫באחת מהבריחות האלו הגיע צ'יפופו לבית משפחת‬
‫מור‪ .‬זה היה בשעת אחר הצהרים‪ .‬צילה נחה במיטתה‬
‫עם כוס קפה בידה ושעיה היה עסוק במצלמתו‪ .‬לפתע‬

‫נשמעו קולות הילדים ‪" -‬צ'יפופו ברח‪ ,‬צ'יפופו ברח!"‬

‫שעיה יצא מהחדר במהירות ושכח לסגור את הדלת‪.‬‬
‫הוא רץ לעזור לילדים לתפוס את הקוף‪ .‬בינתיים‬
‫צ'יפופו ראה דלת פתוחה‪ .‬בלי לדפוק ובלי לשאול אם‬
‫מישהו מזמין אותו‪ ,‬נכנס לחדר‪ .‬צילה ראתה את‬
‫האורח הלא קרוא וקפאה על מקומה‪ .‬צ'יפופו כנראה‬
‫חש בחרדתה‪ ,‬ניגש אליה וחיבק אותה חזק בזרועותיו‪,‬‬

‫נטל ממנה בעדינות את כוס הקפה והחל ללגום‪.‬‬

‫צילה נשארה קפואה‪ .‬בינתיים הילדים קראו לשעיה ‪-‬‬
‫"הקוף בחדר שלך!"‪ .‬שעיה רץ לחדר וכשהגיע לדלת‬
‫הפתוחה ראה את צילה שוכבת לבנה כמו פסל וצ'יפופו‬

‫מחבק אותה ולוגם בנחת את הקפה שלה‪...‬‬

‫שעיה ניסה להרגיע את צילה ‪" -‬אל תפחדי‪ ,‬אל תזוזי‪,‬‬
‫הוא לא יעשה לך כלום‪ "...‬אל תחשבו ששעיה היה‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77