Page 41 - לחיות עם חיות
P. 41
עובש‪ .‬הנשימה בתוך המערה הופכת להיות קצרה‬
‫ומהירה כנשימתו של כלב לאחר ריצה‪.‬‬

‫האם אורי מתכוון להכניס אותנו אל תוך המערה‪ ,‬או‬
‫שהוא יסתפק במקום אליו הגענו?‬

‫בינתיים לא שמענו שום קול‪ ,‬חוץ מקול הרוח בענפי עץ‬
‫התאנה‪ ,‬קול דק המזכיר לחישה‪.‬‬

‫פתאום באמצע השתיקה‪ ,‬כשכולנו מלאי סקרנות לגלות‬
‫את המשהו המופלא אשר בגללו הלכנו אחרי אורי עד‬
‫לכאן‪ ,‬אמר אורי ‪" -‬עכשיו‪...‬ששש‪ "...‬והניח אצבע על‬
‫פיו‪" ,‬כולם יהיו בשקט‪ ,‬אנחנו ניכנס אל המערה לאט‬
‫לאט‪ ,‬אחד אחד‪ ,‬וכשהילד האחרון יהיה בפנים יתגלה‬

‫לכולם הסוד"‪.‬‬

‫למרות החשש‪ ,‬הפחד‪ ,‬החושך והכול‪ ,‬התחלנו לרדת‬
‫אל תוך המערה‪ .‬האדמה הקרה והרטובה הרטיבה לנו‬
‫את הטוסיקים‪ .‬הענפים דגדגו אותנו באוזניים‪ .‬כולנו‬
‫שקשקנו‪ .‬השיניים שלנו רקדו מרוב פחד וקור‪ .‬הילדים‬
‫הראשונים שנכנסו עשו קולות של הד כדי שהבאים‬
‫אחריהם לא ירגישו זרים ובודדים‪ .‬רבע שעה עברה עד‬

‫שכולם נכנסו‪.‬‬

‫אני הייתי האחרון ובכל זאת בדקתי אם מישהו לא‬
‫נכנס אחרי‪.‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46