Page 30 - לחיות עם חיות
P. 30
בלילות היינו קשובים לקרב נביחות ‪ -‬יללות שויקי היה‬
‫עורך עם התנים והשועלים שהעזו להתקרב עד גדרות‬

‫הקיבוץ שגבלו עם ביתני חברת הילדים‪.‬‬
‫לא פעם התכסינו מעל הראש כשהיה נדמה לנו‬
‫שהתנים קופצים אלינו דרך החלון‪ ,‬ורק ערנותו של ויקי‬
‫ונביחותיו הרגיעונו‪ .‬ידענו שאם הוא שוכב בפתח הביתן‬

‫שלנו אז שום גנב‪ ,‬או גרמני‪ ,‬או ערבי לא יפרצו אלינו‪.‬‬

‫בטיולים ויקי היה רץ בראש‪ ,‬מפלס לנו שביל בכפותיו‬
‫ובזנבו‪ .‬בזכותו הכרנו קיפודים‪ ,‬צבים ומיני חרקים‬
‫משונים שהיה מגלה בסיוריו‪ .‬לא פעם הזהיר אותנו‬

‫מפני נחשים‪.‬‬

‫אך העיסוק האהוב ביותר על ויקי ועלינו היה ציד‬
‫חולדות‪ .‬הקיבוץ באותו זמן היה משופע במחסנים‬
‫למיניהם‪ ,‬פינות אפלות‪ ,‬פחים‪ ,‬שקים ישנים‪ ,‬סלים‬
‫לסיקול אבנים‪ ,‬ערימות צמיגים וגרוטאות שונות‪ .‬זה‬
‫היה גן עדן לחולדות שהלכו‪ ,‬התרבו‪ ,‬השמינו‪ ,‬וברוב‬

‫חוצפתן התחילו אף לטייל לאור היום‪.‬‬

‫היינו יוצאים אחרי "ההקמה" מצוידים במקלות‪,‬‬
‫קלשונים ומעדרים ובראש – ויקי‪ .‬כולו דרוך וקשוב לכל‬
‫ציוץ או רחש של אותם מכרסמים‪ .‬נכנסים למחסן‬
‫כשאנו מגששים באפלה‪ ,‬מרימים שקים ישנים אט אט‪.‬‬
‫לפתע הייתה פורצת איזו חולדה במנוסת בהלה ואנחנו‬
‫חובטים לכל הכיוונים‪ ,‬מבוהלים‪ ,‬נסים לכל עבר‬

‫וצורחים בהתלהבות‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35