Page 130 - לחיות עם חיות
P. 130
עכשיו כבר מותר לספר‪ :‬החבר'ה היו סוחבים מדי פעם‬
‫אווז אחד או שניים לקומזיץ‪ .‬שמואל‪ ,‬שהיה אדם‬
‫אחראי מאוד‪ ,‬כל בוקר ספר את האווזים‪ .‬כשהיה מגיע‬
‫ל‪ 90 -‬מישהו דאג לזרוק אבן קטנה לתוך הלול‪ .‬מיד‬
‫פרצה מהומה מחרישת אוזניים‪ ,‬ושמואל התבלבל‬

‫ונאלץ להתחיל לספור מחדש‪.‬‬

‫כשקיבוץ דליה עלה על הקרקע‪ ,‬נקודת ההתיישבות‬
‫שלו הייתה במגדל הדבורים‪ .‬הנוטרים מעין השופט‬
‫עזרו לחברי דליה לשמור על הנקודה‪ .‬יום אחד החליט‬

‫א‪.‬א‪ .‬ששמר בדליה לכבד את החבר'ה באווז צלוי‪.‬‬

‫הוא הרים טלפון לג'וערה והודיע שחייבים להביא מיד‬
‫שני אווזים לבדיקה כי יש חשש למחלה מסוימת‪ .‬את‬
‫האווזים צריך לשים בארגז בהצטלבות הדרכים של עין‬
‫השופט ודליה‪ .‬ההוראות מולאו במהירות ובדייקנות‬

‫והארגז עם האווזים הועמד בדיוק בהצטלבות‪.‬‬

‫מאז לא פג מפי וותיקי דליה טעמו של אווז צלוי מעין‬
‫השופט‪...‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133