Page 121 - לחיות עם חיות
P. 121
לאט לאט התרגלו החברים לחישורה והתקשרו אליה‪.‬‬
‫לא תאמינו‪ ,‬אפילו עובדות המטבח התחילו לחבב‬
‫אותה והכינו עבורה שאריות אוכל בקערה מיוחדת‪ .‬כך‬

‫הפכה חישורה לחתולת הקיבוץ‪.‬‬

‫איש לא זוכר בבירור אם חישורה הייתה בין העולים‬
‫לג'וערה‪ ,‬אך ברור לכולם שהיא השתתפה בעליה לעין‬

‫השופט‪.‬‬

‫כאן‪ ,‬בקיבוץ הצעיר והקטן‪ ,‬נהנתה הרבה שנים ממעמד‬
‫מיוחד של חתולה וותיקה ומיוחסת‪ .‬בפינת הקומונה‬
‫הכינו לה סלסלה מיוחדת ומרופדת‪ ,‬שבה אהבה‬
‫להתכרבל ובה המליטה גורים‪ ,‬דור אחרי דור‪ ,‬עד‬

‫שמילאו את חצר הקיבוץ‪.‬‬

‫והנה יום אחד פרץ ויכוח בין ילדי קבוצות אורן‪ ,‬עופר‬
‫ואילה ‪ -‬מה יותר שווה‪ ,‬כלבים או חתולים? מצדדי‬
‫הכלבים טענו שחתולים הם בוגדניים ואילו הכלבים‬
‫נאמנים וחוזרים אל בעליהם מכל מקום בו ימצאו‪.‬‬
‫מצדדי החתולים לעומתם התגאו שחתולים‪ ,‬אפילו אם‬
‫יפלו מראש הגג‪ ,‬לא יקרה להם כלום ‪ -‬תמיד יפלו על‬
‫הרגליים‪ .‬אפילו אם יזרקו אותם עם הראש למטה‪ ,‬הם‬

‫יתהפכו באוויר ויפלו על הרגליים‪.‬‬

‫מגיני הכלבים תבעו הוכחה‪ .‬מה עושים? אין פשוט‬
‫מזה‪ ,‬תופסים את חישורה‪ .‬וכך קרה שחישורה‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126