Page 113 - לחיות עם חיות
P. 113
‫חבל שאחזתי בידי‪.‬‬

‫הילדים היו מתחננים שאתן להם קצת להוביל את‬
‫קוקה‪ ,‬או שאושיב אותה על כתפיהם‪ .‬הם עשו "תורות"‬
‫על התענוג הזה‪ .‬אך בכל פעם שמסרתי אותה לאחד‬

‫הילדים‪ ,‬היא מיהרה לחזור אלי‪.‬‬

‫בשעות הלימודים הייתי קושר את קוקה למגרד הבוץ‬
‫שליד הכיתה או לרגל המיטה שלי‪ .‬בלילה היא ישנה‬
‫איתי במיטה‪ .‬במנוחות הצהריים היא ישבה קרוב אלי‬
‫וחיטטה לי בשיער הרגליים‪ .‬היא הייתה מחטטת‬
‫ומדגדגת עד שהייתי צוחק בקול גדול וכולם היו כועסים‬

‫עלי שאני מפריע במנוחה‪.‬‬

‫עבר שבוע וההצטננות של קוקה לא חלפה‪ ,‬להיפך‪,‬‬
‫שיעוליה גברו והיא הייתה ממש חולה‪ .‬לקחתי אותה‬
‫למרפאת הקיבוץ‪ ,‬אבל האחיות אמרו שאינן מבינות‬

‫במחלות של קופים ולא תוכלנה לעזור לי‪.‬‬

‫ניסיתי לתת לקוקה כדורי אספירין להורדת חום‪ ,‬אך‬
‫היא לא התאוששה‪ .‬כל‪-‬כך דאגתי לה שהייתי יוצא בלי‬

‫סוף מהשעורים לראות מה שלומה‪.‬‬

‫בוקר אחד הודיעו שכל הקבוצה שלנו צריכה לנסוע‬
‫לשיקוף ריאות בחיפה‪ .‬אתם לא יכולים לתאר לעצמכם‬
‫כמה שמחתי! החלטתי לקחת את קוקה שלי לשיקוף‬

‫ריאות‪ .‬אולי סוף סוף יגלו מה יש לה‪...‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118