Page 103 - לחיות עם חיות
P. 103
לכבוד יום הולדת שבוע‪ ,‬הביאה בלה פעמון קטן קשור‬
‫לסרט אדום‪ ,‬אותו ענדו לצווארה של שלגיה‪ .‬צלצולי‬
‫הפעמון וקולות הפעייה היו מקפיצים את הילדים‬
‫משולחן האוכל ואפילו משולחנות הלימוד‪ .‬קשה היה‬
‫להם להתאפק עד להפסקה כדי לצאת אל שלגיה‬

‫שלהם‪.‬‬

‫כשבלה גערה בילד שנהג לא כשורה‪ ,‬הוא היה מוצא‬
‫נחמה אצל שלגיה‪ .‬מי שנענש והוצא ממנוחת צהריים‪,‬‬
‫מצא גם הוא מפלט אצל הטליה הרכה‪ .‬שלגיה נקשרה‬
‫לילדים וליוותה אותם בכל טיוליהם‪ ,‬כשהם מובילים‬

‫אותה בתורנות בחבל שנקשר לצווארה‪.‬‬

‫חלפו שבועות אחדים‪ ,‬שלגיה גדלה‪ ,‬יפתה והכירה‬
‫היטב את כל הילדים‪ .‬הילדים אהבו אותה וטיפחוה‪,‬‬
‫והיא הייתה להם ממש כאחות‪ .‬והנה בוקר אחד אמרה‬
‫בלה לילדים‪" :‬שלגיה שלנו כבר גדולה‪ ,‬את נושא‬
‫"הטלה" סיימנו מזמן‪ .‬הגיע הזמן להחזיר אותה לדיר‪".‬‬
‫אל תשאלו איזה מרד פרץ שם‪" :‬לא נחזיר אותה!"‪,‬‬
‫"היא שלנו!"‪" ,‬אנחנו רוצים להמשיך לגדל אותה!!"‪,‬‬

‫"למה צריכים להחזיר אותה!?"‬

‫הילדים לא נרגעו עד שבלה הבטיחה לדחות את‬
‫החזרת שלגיה לזמן מה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הגיע היום בו צריך‬
‫היה להחזיר את שלגיה‪ .‬היא בגרה והייתה זקוקה‬
‫לתנאי מחייה שונים בתוך הדיר הגדול וכאחת מהעדר‪.‬‬
‫לילדים היה זה יום אבל‪ .‬הפרידה כה קשתה עליהם ‪-‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108