Page 8 - גליון יוני 17
P. 8

‫הדרך להדדיות‬
                                                                                  ‫נועם רז‪ ,‬רמת השופט‪ ,‬הוא לא עוד מורה שמסיים את שנת הלימודים באחד‬
                                                                                  ‫מבתי הספר במגרש הביתי שלנו‪ .‬הוא אמנם לא מרחיק לנסוע לקצה העולם‬

                                                                                                                    ‫כדי ללמד ובכל זאת חוצה גבולות לשם כך‬

                                                                                  ‫מאז ילדותו‪ ,‬פרי החינוך הקיבוצי‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬הבית‪ ,‬נטמעו אצל נועם הערכים לדו‬
                                                                                  ‫קיום ויחסי שכנות‪ ,‬עם שכנינו הערבים החיים בישראל‪ .‬עכשיו הוא מסיים שנת הוראה‬
                                                                                  ‫שלישית בבתי ספר ערביים בוואדי ערה ומאמין בהשפעה הדו כיוונית של הדברים‪,‬‬

                                                                                                                     ‫שגם אם היא איטית‪ ,‬ניתן כבר לראות את סימניה‪.‬‬

‫נפגשת‪ ,‬זה קורה בדרך כלל בתקופות של מתיחות אלימה‪ .‬לכן שמחתי על השיבוץ‬                                                        ‫התאהבתי בערבית‬
‫דווקא לאום אל‪-‬פחם‪ .‬עיר שמזוהה בעיני רבים‪ ,‬אולי יותר מכל ישוב ערבי אחר במדינה‪,‬‬
                                                                                  ‫"ערבית למדתי במהלך התואר הראשון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון‬
                                                           ‫כסמל של שנאה ועוינות‪.‬‬  ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬לפני ‪ 12‬שנה"‪ ,‬מספר נועם "התאהבתי בשפה הערבית‪ .‬לא ציפיתי‬
‫עוד לפני תחילת שנת הלימודים"‪ ,‬מספר נועם על חוויה שונה‪" ,‬קיבלתי הזמנה אישית‬
‫מהמנהל שלי ריאד‪ ,‬להגיע לאום אל‪-‬פחם‪ .‬הוא עשה לי סיור בעיר וארח אותי לארוחה‬              ‫שזה יקרה אבל זה קרה‪ ,‬ואפילו הרחבתי את המסלול בשביל זה‪ .‬הבנתי שהשפה‬
                                                                                  ‫האזרחית‪ ,‬היומיומית‪ ,‬היא הדרך להבין ולקיים תקשורת עם השותפים שלנו לארץ‬
    ‫במסעדה‪ .‬מהרגע הראשון‪ ,‬אום אל‪-‬פחם קיבלה אותי בחיוך ובלבביות‪ .‬מהר מאוד‬          ‫הזאת‪ .‬אחרי הלימודים עבדתי בתרגום מערבית ובארגון זכויות אדם ישראלי‪-‬פלסטיני"‪.‬‬
    ‫השתלבתי והפכתי לבן בית בעיר‪' .‬אומצתי' על ידי משפחת ג'בארין‪ ,‬משפחתם של‬
                                                                                                                                  ‫מורה במקרה‬
                                        ‫המנהלים שלי בשני בתי הספר בהם לימדתי‪.‬‬
                                                                                       ‫"בשלב כלשהו"‪ ,‬ממשיך נועם לספר‪" ,‬הבנתי שאני רוצה ריענון וחידוש‪ ,‬חיפשתי‪.‬‬
                               ‫מורה יהודי בחדר מורים ערבי‬                         ‫נתקלתי במודעה קטנה בעיתון ידיעות הקיבוץ‪' .‬תוכנית חלוצית מחפשת מורים'‪ ,‬נכתב‬
                                                                                  ‫במודעה‪' .‬לתוכנית בשם 'יהיה בסדר'‪ ,‬שיזמה גבעת חביבה‪ ,‬מחפשים מורים מהחברה‬
‫"החיבור עם צוות המורים והתלמידים היה מיידי‪ .‬בבית הספר התלהבו מנוכחותי כמורה‬       ‫היהודית שילמדו שיח בעברית בבתי ספר בחברה הערבית'‪ .‬האמת היא‪ ,‬שלפני כן‪,‬‬
      ‫יהודי יחיד בצוות וכדובר ערבית מצאתי את מקומי והשתלבתי בנוף הבית ספרי‪.‬‬       ‫מעולם לא חשבתי שאהיה מורה‪ .‬והאמת‪ ,‬שבלי הדחיפה של סוזן‪ ,‬אישתי‪ ,‬זה בטח גם‬
                                                                                  ‫לא היה קורה‪ .‬אבל העניין של ללמד בחברה הערבית תפס אותי‪ .‬ראיתי בזה המשך‬
‫תחושת הזרות התפוגגה וחשתי חלק בלתי נפרד מהעיר ומבתי הספר‪ .‬אחד הדברים‬              ‫טבעי של הדרך בה בחרתי לצעוד בחיי הבוגרים‪ .‬דרך של עבודה משותפת עם החברה‬
‫המשמעותיים בתוכנית ולי באופן אישי‪ ,‬זה המפגש‪ .‬זה לא משהו שקורה בדרך כלל‪,‬‬           ‫הערבית בישראל ובשטחים ועשייה למען יצירת מציאות שאני מאמין שהיא צודקת‪,‬‬

  ‫שיש מורה יהודי בתוך חדר המורים הערבי‪ .‬אני מרגיש שווה‪ ,‬אחד מהצוות‪ .‬ביחסים‬                                                                ‫שוויונית וטובה יותר לכולנו‪.‬‬
‫לגמרי חבריים‪ ,‬פתוחים‪ ,‬אנחנו מדברים על הכל‪ .‬גם פוליטיקה וחברה‪ ,‬גם עניינים‬                ‫אז הגשתי קורות חיים‪ ,‬ניגשתי לראיון והתקבלתי יחד עם שמונה מורות נוספות‪,‬‬
                                                                                  ‫למחזור המורים הראשון של התוכנית‪ .‬שובצנו לחטיבות ביניים בואדי ערה‪ .‬אני שובצתי‬
       ‫אישיים‪ .‬ידיעתי את השפה הערבית והכרותי את התרבות והמנטליות הערבית‪-‬‬
       ‫פלסטינית מסייעים לי רבות כמובן"‪ ,‬מרחיב נועם‪" ,‬אני מצליח לזהות ניואנסים‬                                          ‫בשנה הראשונה לשני בתי ספר באום אל‪-‬פחם"‪.‬‬
‫תרבותיים‪-‬חברתיים רבים שללא ספק היו חולפים על ידי ללא היכרות מוקדמת עם‬
‫החברה וידיעת השפה‪ .‬ידיעת הערבית תורמת מאוד בתקשורת היומיומית עם המורים‬                                               ‫באום אל‪-‬פחם‪ ,‬כבר היית?‬

                                                              ‫והתלמידים ובהוראה‪.‬‬  ‫כמה מאיתנו‪ ,‬שכמו נועם חולפים על פני הכניסה לאום אל‪-‬פחם במהלך נסיעה‪ ,‬אולי‬
‫מבחינתי‪ ,‬מוסיף נועם "ללמד בחברה אחרת‪ ,‬אומר שאני חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬אבל‬           ‫אפילו יומיומית‪ ,‬נכנסו אי פעם לאחד הכפרים לצד הכביש? "לבושתי אודה" מעיד על‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין אורח‪ .‬אני מזכיר לעצמי את זה כאשר אני לא מסכים עם מוסכמות חבי‬
‫רתיות כלשהן‪ .‬מנסה לא להיגרר לשיפוטיות ולא לחשוב שאני יודע טוב יותר‪ .‬אני אורח‬
‫בחברה הערבית‪ .‬וגם אם בעצמי אני נוהג לעיתים‬

     ‫בדרכים שונות מהמקובל‪ ,‬אני לא בא לשנותה‪.‬‬
‫בשנה השנייה‪ ,‬ביקשו בתכנית שאעבור ללמד בבתי‬
‫ספר בכפרים סאלם (ליד גבעת עוז) ומוסמוס‪ ,‬על‬
‫מנת "לפתוח" גם שם את התכנית והוחלפתי על ידי‬
‫מורים חדשים‪ .‬השנה‪ ,‬השנה השלישית של התכנית‪,‬‬

  ‫אני מלמד בסאלם ובמושירפה‪ ,‬בצפון ואדי ערה"‪.‬‬

  ‫להיות מורה יהודי בבית ספר ערבי‬                                                  ‫עצמו נועם‪" ,‬שלמרות שעברתי בחיי עשרות אם לא מאות פעמים‪ ,‬ליד אום אל‪-‬פחם‬
                                                                                  ‫השכנה לנו‪ ,‬מעולם לא נכנסתי אל העיר"‪ .‬נדמה לפעמים שבישראל מתקיימת מציאות‬
‫"להיות מורה יהודי בבית ספר ערבי"‪ ,‬אומר נועם‪,‬‬                                      ‫מקבילה בין החברה הערבית והיהודית‪ .‬מציאות שרוב הזמן איננה נפגשת‪ .‬וכשהיא כן‬
‫"זה לדעת שמחאמיד וג'בארין זה אום אל‪-‬פחם‪,‬‬
‫אבו מוח' זה באקה וסביחאת זה סאלם‪ .‬זה לדעת‬
‫גם שסביחאת מסוכסכים עם ארפאעיה וגם עם‬

           ‫ג'בארין‪ ,‬אבל דווקא בסדר עם אגבאריה‪.‬‬
‫להיות מורה יהודי בבית ספר ערבי זה עם הסנדוויץ'‬
‫בהפסקה‪ ,‬לשמוע מהרמקולים פסוקי קוראן‪ .‬להיות‬

       ‫בחופש גם ביום כיפור וגם ביום ההולדת של‬
‫הנביא מוחמד‪ .‬להיות מורה יהודי בבית ספר ערבי‪,‬‬
‫זה שאחד המורים אומר לך בצחוק ש'אתה בטח‬

  ‫שתול של השב"כ' ולהבין שהוא לא לגמרי צוחק‪...‬‬
‫להיות מורה יהודי בבית ספר ערבי זה לשבת ולשוחח עם תלמידה בחצר בית הספר‬
‫כשפתאום היא אומרת לך‪' :‬המורה‪ ,‬החלטתי שאני רוצה להיות שהידה' ומוסיפה‪' :‬ואם‬

                ‫תהרוג אותי אני אהיה שהידה‪ ,‬כי אתה יהודי' (מקרה שקרה באמת‪.")..‬‬

                                                                                  ‫‪ 8‬מגידון | יולי ‪2017‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13