Page 8 - מגידון אוגוסט 2016
P. 8
‫לצחוק את הכאב‬

‫יום בשבוע‪ ,‬בכל מצב רוח ובכל מזג אוויר‪ ,‬ופעמים נוספות‪ ,‬בהתאם לקריאות שהן מקבלות‪ ,‬עוטות שרה דוד וכוכי שלום‪ ,‬אליקים‪ ,‬את המסכות‪ ,‬מורחות את האיפור‬
‫מעמיסות את התחפושת ויוצאות לשמח חולים ודואבים‬

‫הן חברות בלב ובנפש כבר שנים רבות ולשתיהן נטיה לצחוק ולהשתטות פה ושם‪.‬‬
‫שתיהן עובדות במשרה מלאה‪ ,‬אמהות במשרה מלאה‪ ,‬אחת כבר סבתא‪ ,‬השנייה‬
‫בדרך‪ .‬שתיהן ביחד הציצו ונשבו ומשמשות היום כליצניות רפואיות שמנסות בכל‬

‫מאודן להקל על הכאב והפחד‪ ,‬להצחיק‪ ,‬לעודד ולשמח‪.‬‬

‫זה מה שאהיה כשאהיה גדולה‬
‫שרה‪ ,‬היא זו שמשכה את כוכי אחריה‪ ,‬כבר יודעת שנים שתהיה ליצנית רפואית‪.‬‬
‫"הבן הצעיר שלי"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬היום בן ‪ ,15‬היה מאוד חולה בשנת חייו הראשונה‬

‫והיה מתאשפז בכל פעם למשך כמה ימים‪ .‬הוא היה תינוק ואני הייתי יושבת איתו שם במהלך‬
‫היום‪ .‬כשהוא היה ישן ולא היה לי מה לעשות‪ ,‬הייתי הולכת למועדון של הילדים והם היו פונים‬

‫אלי‪ ,‬נעזרים בי‪ ,‬הייתי מפעילה אותם‪.‬‬
‫מידי פעם היה בא לשם ליצן רפואי ואני אמרתי‪ ,‬כשאני אהיה פנויה זה מה שאני רוצה לעשות‪.‬‬
‫יום אחד הגיע הנה למועצה פלייר של סדנת ליצנות רפואית‪ ,‬דרך עמותת שמחת הלב ואמרתי‬

‫יאללה‪ ,‬אני הולכת‪ .‬לא רציתי לנסוע לבד ולקחתי איתי את כוכי והשאר היסטוריה‪.‬‬
‫כוכי מסתבר‪ ,‬התאהבה עוד יותר חזק ממני"‪.‬‬

‫המצוברחים והבודדים‬
‫"זה משהו שיש בי מתמיד"‪ ,‬אומרת כוכי‪" ,‬וזה מתחבר לי עם חינוך מיוחד‪ ,‬שזה תחום עיסוקי‪.‬‬
‫קיבלנו המון חיזוקים‪ ,‬מכל הכיוונים‪ .‬בהתחלה"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬הליצן הרפואי התחבר לנו תמיד‬

‫עם ילדים‪ .‬כשנכנסנו לבית חולים הבנו שזה ממש לא נכון‪ .‬אנחנו יותר עם מבוגרים ומשפחות‬
‫וכאלה והם מאוד מאוד משתפים פעולה‪.‬‬

‫אנחנו מחפשים את המצוברחים והבודדים‪ ,‬אלה שלא קמים מהמיטה‪ ,‬שאין להם מבקרים‪ .‬הם‬
‫אלה שכל כך צריכים אותנו ומגיבים אלינו מיד"‪.‬‬

‫דר' לץ והבובה תותית‬
‫במהלך הקורס שאורך ‪ 8‬חודשים לומדים המשתתפים סיפור סיפורים‪ ,‬יוגה צחוק‪ ,‬שפת גוף‪,‬‬
‫עבודה עם בלונים‪ ,‬הפעלת בובת ועוד ועוד‪ .‬כל אחת צריכה לבנות לעצמה דמות‪ ,‬בעלת שם‬
‫וזהות‪ ,‬שתלווה אותה במהלך עבודתה‪" .‬אני רציתי להיות ליצן‪ .‬לא עניינה אותי דמות טלווזיונית‪.‬‬
‫אז החלטתי להיות דר' לץ"‪ ,‬אומרת שרה‪" .‬אני יותר התחברתי לעבודה עם הבובות‪ .‬כשהתאפרתי‬

‫בפעם הראשונה פתאום ראיתי את עצמי בובה ואני הבובה תותית"‪ ,‬מספרת כוכי‪.‬‬

‫הסחת דעת‬

‫היום‪ ,‬כשהן כבר ליצניות מדופלמות‪ ,‬מתנדבות שרה וכוכי באופן קבוע יום בשבוע בבית החולים‬
‫בנהריה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬על פי קריאה ודרישה‪ ,‬הן מתייצבות בהוסטלים‪ ,‬בעיקר של מבוגרים‪ ,‬גם‬
‫של ילדים‪ ,‬ועושות הפעלות‪ ,‬לאו דווקא לחולים‪ ,‬אלא לעצובים‪ ,‬בודדים וסובלים‪ ,‬מסיבות שונות‪.‬‬
‫הביקורים בבית החולים‪ ,‬שהם גולת הכותרת של הפעילות שלהן‪ ,‬שנעשית כולה בהתנדבות‪,‬‬
‫היא מבחינתן חגיגה של סיפוק ותחושת מיצוי‪" .‬אנחנו חוזרות אחרי כמה שעות בבית חולים‬
‫ואנחנו מלאות אנרגיה‪ ,‬יכולות לחגוג עד אור הבוקר"‪ ,‬הן מספרות‪" ,‬הורים לוקחים את הטלפונים‬
‫שלנו‪ ,‬כדי שיוכלו להזעיק אותנו כשהילד צריך לעבור טיפול קשה במיוחד והם רוצים שנסיח‬

‫את דעתו"‪.‬‬
‫זה עתה חזרו השתיים מהשתלמות שמארגנת עמותת שמחת הלב עבור ליצניה‪" .‬פעם בשנה‬
‫הם עושים השתלמות לכל הליצנים הרפואיים בארץ"‪ ,‬הן מציינות‪" ,‬מעבירים קורסים בנושאים‬

‫שונים‪ ,‬מעשירים את הידע ומחזקים לנו את המוטיבציה"‪.‬‬

‫‪ 8‬מגידון | אוגוסט ‪2016‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13