Page 8 - מגידון - אפריל 2016
P. 8
‫לדעת ולהבין‬

‫כל ימי ילדותם של ילדי קיבוץ הזורע עברה עליהם בליווי שמו של וילפריד ישראל‪ ,‬שעל שמו קראו המייסדים בית שלימים הפך למוזיאון ידוע בלב הקיבוץ‪.‬‬
‫מי היה האיש? מה הקשר שלו לקיבוץ? על כך מיעטו מאוד הסבים וההורים לדבר‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬כשהוא נושק ל – ‪ 40‬וחי בכלל ברמות מנשה‪ ,‬הקיבוץ השכן‪ ,‬מפזר יונתן ניר‪ ,‬במאי סרטים דוקומנטריים‪ ,‬את הערפל מסביב לדמות המיסתורית‪,‬‬
‫יוצא עם סרט חדש "האיש הנעלם ‪ -‬סיפורו של וילפריד ישראל" ועל הדרך מתוודע לחלקים מעברם של הסבים שלו‬

‫השפה שלו‬

‫יונתן מגדיר את עצמו כ – ‪( STORY TELLER‬מספר סיפורים)‪ .‬את דרכו בתחום זה החל בכתיבת‬
‫כתבות מצולמות‪ ,‬כלומר כתבות מלוות בתמונות סטילס‪" .‬עבדתי בעיתונים שונים בארץ ובעולם‬
‫והבאתי סיפורים מממקומות רבים ומגוונים"‪ ,‬מספר יונתן "בשמונה השנים האחרונות‪ ,‬אני מפיק‪,‬‬
‫מביים ולעיתים גם מצלם‪ ,‬סרטים דוקומנטריים‪ .‬המוכרים ביניהם הם "הדולפין"‪" ,‬לחתוך את‬
‫הכאב" ו"אח שלי גיבור" (שיוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל ירושלים)‪ .‬יונתן עובד כמפיק ובמאי‬
‫עצמאי‪ .‬משתדל לעשות סרטים שיעוררו עניין גם בחו"ל ועובד בשיתופי פעולה עם חברות‬
‫הפקה בעולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יונתן מלמד במקומות שונים ומעביר הרצאות מוזמנות בתחום הקולנוע‬

‫הדוקומנטרי ובכלל‪.‬‬

‫סרט מנקודת מבט אישית‬

‫לאחרונה סיים יונתן את סרטו "האיש הנעלם – סיפורו של וילפריד ישראל"‪ ,‬שכשמו כן הוא‪ ,‬חושף‬
‫ומתחקה אחר סיפורו של האיש וילפריד ישראל‪ .‬הסרט הוקרן לפני מספר שבועות בשתי הקרנות‬

‫טרום בכורה מיוחדות באולם האזורי שבקיבוץ‪ ,‬אליהן הגיעו כ‪ 1300-‬צופים‪.‬‬
‫"האיש הנעלם הוא עבורי סרט מאוד אישי ומיוחד"‪ ,‬אומר יונתן‪" ,‬קודם כל הסגנון שלו מאוד שונה‬
‫ממה שאני עושה בדרך כלל‪ .‬בסרט הזה אני אחת הדמויות‪ ,‬וזה משהו שלא עשיתי עד היום אף‬

‫פעם‪ ,‬אבל זה מה שהסיפור הכתיב‪.‬‬
‫"הסרט מתעד למעשה תחקיר מצולם שמנסה לפענח את דמותו של האיש ולענות על השאלה מדוע סיפורו לא סופר‪ ,‬הודחק או הושכח‪ .‬כבן קיבוץ הזורע"‪ ,‬אומר יונתן‪" ,‬גדלתי‪ ,‬כמו גם ההורים‬

‫שלי בני הדור השני‪ ,‬עם השם וילפריד ישראל כחלק מהיומיום משום שהמייסדים קראו בית על שמו ממש בלב הקיבוץ אבל אף אחד לא סיפר לנו עליו אף פעם‪.‬‬
‫מייסדי הקיבוץ‪ ,‬בהם גם סבא וסבתא שלי‪ ,‬ידעו מי הוא היה ולפחות חלק ממה שעשה‪ .‬גם אישים חשובים רבים שעל שמותיהם קרויים רחובות בישראל‪ ,‬כמו ויצמן‪ ,‬אלברט אינשטיין‪ ,‬בובר‪,‬‬

‫משה שרת‪ ,‬הרברט סמואל ועוד ועוד – כולם הכירו אותו ובכל זאת הסיפור לא סופר‪ .‬עניין אותי מאוד להבין למה"‪.‬‬

‫צריך לפתוח תיבת פנדורה‬

‫"בן אדם שהיה מעורב בהצלתם של פי ‪ 15‬בני אדם משינדלר‪ 20,000 ,‬איש ויש אומרים אף יותר‪ ,‬איך יתכן שסיפור כל כך גדול‪ ,‬לא הפך לחלק מהמורשת‪ ,‬מהנרטיב‪ ,‬מהסיפור שמסופר לנו כאן‬
‫כישראלים"‪ ,‬ממשיך יונתן להעלות את השאלות שליוו אותו במהלך העבודה על הסרט ואולי גם הרבה קודם‪ .‬אז מה מצא יונתן‪ ,‬לאיזה תובנות וגילויים הגיע?‬

‫"התשובות שאני מצאתי הן מורכבות‪ .‬לא חד משמעויות"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬באופן כללי‪ ,‬כל מי שהיה מעורב בהצלה בשנים ההן‪ ,‬ובטח כשמדובר במימדי הצלה כמו אלה שבהם עסק וילפריד‪ ,‬היה‬
‫צריך לעסוק בנושאים מורכבים מאוד מבחינה מוסרית ומצפונית‪ .‬משא ומתן עם הנאצים‪ ,‬הכרעות של חיים ומוות לגבי סדר ההצלה ועוד‪ ,‬ואת הדברים האלה לא רצו להציף שוב אחרי השואה‪,‬‬

‫זו הייתה תיבת פנדורה שלדעתי הם לא רצו לפתוח‪ ,‬כי היו מעורבים בהם גם מי שבהמשך הפכו להיות קברניטי ומובילי המדינה"‪.‬‬

‫אישיות מיוחדת‬

‫"מה שעולה בבירור מעדויות רבות ומגוונות‪ ,‬שאנחנו רואים גם בסרט"‪ ,‬אומר יונתן‪" ,‬זה שהוא היה אישיות מאוד‬
‫מיוחדת‪ .‬למשל אלברט אינשטיין ספד לו אחרי מותו ואמר‪' ,‬מעולם לא פגשתי אדם אציל כמו וילפריד ישראל'‪ .‬אני‬
‫חושב שזה נכון‪ .‬הוא רצה לתקן את העולם‪ ,‬לסייע לחלשים‪ .‬לא היתה לו משפחה‪ ,‬לא היו לו ילדים והוא החליט‬
‫להסתכן כדי לעזור לאחרים‪ .‬וגם היו לו אמצעים‪ .‬היה לו את אחד מבתי הכלבו הכי גדולים בברלין‪ ,‬אבל מאחר‬
‫שהעסק שלו היה רשום כעסק בריטי‪ ,‬הנאצים לא יכלו להפקיע אותו עד שנת ‪ .39‬הם עצרו אותו‪ ,‬הם הציקו‬
‫לו‪ ,‬אבל הם לא יכלו לסגור את עסקיו‪ ,‬אז הוא נשאר איש מאוד אמיד בתקופה שבה רוב היהודים כבר רוששו‬

‫מנכסיהם"‪.‬‬

‫ההיסטוריה האישית שלי‬

‫את הקרדיט על הסרט מבקש יונתן לחלוק עם מי שהתניעו את הפרוייקט‪ .‬האחים אופיר ואילן בר ואסתי הזארי‬
‫שיזמו‪ ,‬הפיקו ופעלו ללא לאות ובהתנדבות מלאה במשך ‪ 7‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫הוא גם מבקש לציין את איתן תל‪-‬צור שהחל להניע את התהליך עוד בסוף שנות ה – ‪ ,90‬את עובדות הארכיון‬
‫המסורות של הזורע ואת המפיק נעם שלו‪.‬‬

‫תוך כדי העבודה על הסרט נחשף יונתן להפתעתו‪ ,‬גם לפיסת סיפור אישי‪" .‬תוך כדי תהליך התחקיר המצולם‪,‬‬
‫גיליתי שסבא שלי ממש היה מעורב בעניין‪ .‬לא היה לי מושג‪ .‬זה קצת עצוב"‪ ,‬אומר יונתן בכנות‪" ,‬לגלות ‪ 10‬שנים‬

‫אחרי שסבא‪ ,‬שהייתי מאוד קרוב אליו‪ ,‬נפטר‪ ,‬שהוא בעצם לא סיפר לי אף פעם את כל הסיפור שלו‪.‬‬
‫אבל מצד שני זה שימח אותי לזכות בהזדמנות לפגוש אותו שוב ולהכיר אותו מזווית נוספת‪ .‬גיליתי על סבא שלי‬
‫שהוא עזב את גרמניה ב ‪ 39-‬ולא קודם‪ ,‬כפי שחשבתי ושהיה לו קשר לנושא ההצלה של יהודים מגרמניה בשנים‬

‫ההן‪ .‬הוא לא עבד יחד או תחת וילפריד‪ ,‬אלא דווקא בארגון 'מתחרה'‪ ,‬אבל אין לי ספק שידע על פועלו של וילפריד‪ ,‬ובכל זאת לא סיפר מילה‪.‬‬
‫אני חשתי חמלה כלפי ותיקי הקיבוץ"‪ ,‬אומר יונתן‪" ,‬שנאלצו לשמור דברים כל כך כבדים בבטן‪ .‬זה כמעט בלתי נתפס‪ ,‬עם מה הם היו צריכים להתמודד‪ ,‬אילו אתגרים עמדו בפניהם וכמה אנו‬

‫ברי מזל על החיים שיש לנו כאן היום‪.‬‬

‫‪ 8‬מגידון | יוני ‪2016‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13