Page 6 - מגידון - אפריל 2016
P. 6
‫ביישובים‬

‫מאת‪ :‬אסתר תורן ‪ /‬מתוך‪" :‬ברמה" – עלון רמת השופטחנוכת פינת הנופלים במערכות ישראל‬

‫השנה נחנכה פינת הזיכרון לבני ובנות רמת השופט שנפלו בעת שירותם הצבאי‬

‫כיצד מעצב קיבוץ את הזיכרון שלו לגבי רגעים טראומטיים בחייו? כיצד זיכרון זה של הרגע בעבר‪ ,‬מעצב את הרגע הנוכחי?‬

‫עם ישראל‪ ,‬ואנו כקהילה‪ ,‬מגדירים את עצמנו כחברה‪ ,‬בעזרת זיקה היסטורית לעבר ולהנצחת הזיכרון‪ .‬ציוני הדרך של ישראל‪ ,‬העם והמדינה‪,‬‬
‫ניכרים בלוח השנה‪ ,‬בחגים ומועדים ובימי האבל והזיכרון‪ .‬וביניהם יום הזיכרון לציון זיכרם של הנופלים במערכות ישראל‪ .‬אנו‪ ,‬כקיבוץ‪,‬‬
‫בונים לנו את דפוסי הזיכרון‪ .‬עד היום לא הגענו לכך שתהיה לנו פינת זיכרון משמעותית משלנו לבנינו החיילים והחיילות שנהרגו במלחמות‬

‫ישראל‪ ,‬או בעת שירותם הצבאי‪.‬‬
‫והנה הגיע היום‪ .‬בספרייה של הקיבוץ נבנתה‪ ,‬בחשיבה רבה ובעמל רב‪ ,‬פינת זיכרון ברוח התקופה‪ ,‬לחיילי הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל‪.‬‬

‫מקום זה מלכד את קבוצת משפחות השכול ואותנו כחברה המכבדת את הזיכרון‪.‬‬
‫האמן איציק וויס‪ ,‬שעיצב את פינת הזיכרון‪ ,‬אומר‪" :‬אתר הזיכרון משלב את תמונות הנופלים עם הנוף הרמתשופטי‪ .‬הפינה מעוצבת כעמדת‬
‫מוצב צה"לי‪ ,‬המשקיפה אל הנוף הנשקף מן הקיבוץ‪ .‬במרכז התמונה – בית העלמין‪ .‬הכל פורח ושלו לכאורה‪ ,‬אך השקט הזה טומן בקרבו‬
‫סיפורי דיוקנם של ששת הנופלים‪ ,‬בנים ובנות הטמונים בנוף ילדותם‪ .‬פינה זו תנציח בימי הזיכרון את השכול והאובדן האישי והקולקטיבי‪,‬‬
‫אך בשאר ימות השנה‪ ,‬היא תהייה ביטוי למסר מורשתם של הנופלים – להמשיך ולאייש את "עמדת השמירה והתצפית" על הנוף הזה‪ ,‬היוצק‬

‫את המשך החיים והקיום כאן על הגבעה שלנו‪ .‬כפי שכתב שאול טשרניחובסקי‪" :‬האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"‪.‬‬
‫פינת הישיבה מעוצבת כפרח בעל שישה על כותרת‪ ,‬על כל כיסא נכתב שמו של החייל‪/‬ת המת‪.‬‬

‫חברים וחברות רבים מהקיבוץ תרמו מזמנם (בהתנדבות) לפינת ההנצחה ואנו רוצים להודות להם‪ :‬הראשונים הם איציק וענת וויס‪ ,‬תושבי‬
‫המקום‪ ,‬שעיצבו את האתר המרשים הזה‪ .‬תודה גדולה לספרנים המארחים‪ ,‬עדה ויעקב ארד‪ ,‬שבלעדיהם לא היה המהלך מתאפשר כלל‬
‫וכלל‪ .‬ליורי מקסימוב‪ ,‬שעזר רבות בבניית התפאורה‪ ,‬לחשמלאים יחזקאל דנגור ונדב שוחט‪ ,‬לערד חכים‪ ,‬שעשה את התחקיר ומיחשב אותו‪.‬‬
‫לעידו גולדברג‪ ,‬שערך את הסרט‪ ,‬לזאב גולדברג‪ ,‬שנתן תיאור היסטורי בבניית הפנורמה‪ .‬לשמואליק נעים ושי אלפנדרי‪ ,‬שהכניסו אלמנטים‬
‫ואפקטי תאורה‪ .‬לגליה סביר ונטע שגיא‪ ,‬על העיצוב‪ .‬לאביב רם‪ ,‬מעין השופט‪ ,‬על ההקלטות‪ ,‬לויאולטה שפרן‪ ,‬על חיבור המחשב‪ .‬תודה‬
‫למנהלי הקהילה‪ ,‬ניר מנצר ואריאלה חן‪ ,‬שהרימו את הכפפה ותקצבו את הפרויקט‪ .‬לאשר הלפרין‪ ,‬ממשרד הביטחון (היחידה להנצחת‬

‫החייל) שליווה את הפרויקט מתחילת הדרך‪.‬‬
‫כמעט אחרונים ויקרים‪ ,‬למשפחות הנופלים‪ :‬זאב דורי ז"ל‪ ,‬יאיר שלו ז"ל‪ ,‬אברהם כהן ז"ל‪ ,‬רפי קלס ז"ל‪ ,‬הדר רמון ז"ל ויצחק קופל ז"ל‪,‬על‬

‫תרומתם הכספית הצנועה‪ :‬משפחת דורי‪ ,‬משפחת שלו‪ ,‬משפחת קופל‪ ,‬משפחת כהן‪ ,‬משפחת קלס ומשפחת רמון‪.‬‬
‫ואחרונים חביבים לאברהם רמון ומירי צדקה המניעים‪ ,‬הקושרים בין כל הגורמים‪ ,‬המדרבנים והמלווים‪ .‬תודה ענקית לכם!‬

‫אדם של שלום‬

‫ודיע אלעודי‪ ,‬תושב הכפר ג'ת שבמשולש‪ ,‬מציג את תערוכת יצירותיו "ההד" בגלריה משמר העמק‬

‫"מזה כשנה"‪ ,‬מספרת דפנה גוברין מצוות הגלריה בקיבוץ‪ ,‬אני חברה בצוות האמנות המשותף למועצה ולמועצה המקומית מעלה עירון‪ .‬במסגרת‬
‫פעילות הצוות‪ ,‬אנשי זלפה הקימו בכפרם גלריה לאמנות‪ .‬ודיע אלעודי‪ ,‬אמנם תושב הכפר ג'ת‪ ,‬שלא כלול במועצת עירון‪ ,‬היה אוצר התערוכות‬

‫בגלריה בזלפה‪ .‬שם התוודענו אליו ואל האמנות שלו והצענו לו להציג אצלנו בגלריה"‪.‬‬
‫בסוף חודש מאי נפתחה תערוכתו של אלעודי‪ ,‬בעל תואר שני בחינוך אומנותי ושואף להמשך לימודי דוקטורט בנושא ״אמנות האיסלאם״‪" ,‬ההד"‬

‫בפתיחה חגיגית‪ ,‬כמקובל והיא תוצג בגלריה משמר העמק עד סוף יוני‪.‬‬
‫מתוך דברים שנשאה אורה בנטוב‪-‬רון‪ ,‬אוצרת התערוכה‪ ,‬באירוע הפתיחה‪" :‬רק על עצמי לספר ידעתי" יאמר ודיע בשפתו שלו‪ :‬שפת האמנות‬

‫החזותית‪" .‬נושאי באים מבפנים" והם מלאי רגישות לסביבה‪ ,‬לכאב‪ ,‬לסבל האדם‪ ,‬הסבל האישי והלאומי‪.‬‬
‫ודיע אלעודי – נולד בכפר ג'ת במשולש לפני כמעט ‪ 30‬שנה‪ .‬בן למשפחה מכובדת עם ‪6‬‬
‫ילדים‪ .‬כבר בילדות אהב להתבודד‪ ,‬ניגן בפסנתר ובעיקר צייר‪" .‬היה ילד צייר"‪.‬‬
‫בבגרותו למד וסיים תואר ראשון באמנות ב"מדרשה לאמנות" בבית ברל‪ ,‬ותואר שני ב'חינוך‬
‫לאמנות'‪ .‬הוא מלמד אמנות בכפרו‪ ,‬פתח גלריה שבה הוא עוזר לבני הכפר והסביבה לקשט‬
‫ולעצב את ביתם‪ .‬בהמשך תכנן את "בית חלומותיו" היפהפה בכפרו‪ ,‬אליו יעבור לגור בקרוב‪.‬‬
‫לאחרונה הוא אוצר תערוכות בגלריה החדשה שנוסדה בשותפות מועצות מגידו ועירון‬
‫בכפר זלפה‪ .‬ודיע קרא לתערוכתו "ההד" – מילה זו בערבית היא מילה נרדפת לחלודה‪ .‬אין‬
‫זאת כי לדעתו הד הזעקה של הסובלים נחלד עם הזמן‪ ,‬כשלא נמצא לו פתרון של ממש‪.‬‬
‫הוא מחפש פתרון זה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לא כפוליטיקאי אלא כאיש של שלווה‪ ,‬אהבה ושלום‪ ,‬שעדיין‪ ,‬כמו כולנו‪ ,‬מייחל לו‪.‬‬
‫טכניקת עבודותיו של ודיע היא 'טכניקה מעורבת' מרובת חומרים ודמיון‪ .‬מרישום עדין ועד עבודות כמעט תלת ממדיות כבדות‪ ,‬בהן‬
‫ערבוב של צבע שמן‪ ,‬גבס‪ ,‬זפת‪ ,‬חול‪ ,‬דבקים שונים ועד שימוש בחומרים כמו גדר תיל סמלית ופרזול ברזל‪ .‬אי אפשר להתעלם מדמויות‬
‫הברזל הקטנות המטפסות ולא מצליחות להשתחרר מגדר התיל הדוקרני‪ ,‬כשהן מסמלות בוודאי את גדר ההפרדה האמתית שקורעת‬
‫ומפרידה בין משפחות‪ ,‬אוהבים ועמים‪.‬‬
‫הציורים‪ ,‬וכן העבודות בתלת ממד נעשות ברגש רב‪ ,‬כשרון וטכניקה מאד מוקפדת ואסתטית – המדברת בשפת הסמלים מחד‪ ,‬והצמצום‬
‫הרב מאידך‪.‬‬

‫קשה שלא להשתתף עם ודיע בביטוי החזק שהוא נותן לרגשותיו באמנותו‪ ,‬תוך איפוק והרבה עדינות‪ ,‬ותפילתו בדרך האהובה עליו – להיות אדם‪ :‬אדם של שלום‪.‬‬
‫נאחל לודיע המשך כל כך מעניין ומיוחד של אמנותו ותקוותנו שמכאן עוד ימשיך‪ ,‬יפרוש כנפיים ותפילותיו – תפילותינו – אמנם יתגשמו‪.‬‬

‫ודיע עצמו בסיפר באירוע על ילדותו‪ ,‬על תחושת הבדידות שליוותה אותו‪ ,‬הנבדלות מן האחרים והייחודיות‪ .‬בגיל ‪ 8‬החל לנגן בפסנתר וגילה את עולם המוסיקה‪ ,‬ובהמשך את האמנות הפלסטית‬
‫שהפכו לו למפלט ומקלט‪ .‬ודיע סיפר על הקשר המיוחד שלו עם סבו‪ ,‬ז"ל‪ ,‬שקיבל‪ ,‬תמך וחיזק אותו לאורך כל הדרך וקנה לו את שולחן הציור המקצועי הראשון שלו‪.‬‬

‫ודיע הרבה לדבר על הקושי שלו לקבל ולהסכים עם עושק‪ ,‬אומללות‪ ,‬גזענות ומלחמות‪ .‬על התיסכול של ערבי‪ ,‬שזו ארצו וזו מולדתו ובכל זאת זכיותיו פחותות משל האחר והסביר‬
‫כיצד כל אלה באים לביטוי בעבודותיו‪.‬‬

‫‪ 6‬מגידון | יוני ‪2016‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11