Page 6 - מגידון - פברואר 2016
P. 6
‫זמן ומקום לשיר‬
‫בגיל ‪ 59‬החליט אבנר גאנם‪ ,‬רמת השופט‪ ,‬כשהוא משיק דיסק ראשון‪ ,‬כולו מפרי עטו‪ ,‬גיטרתו וקולו‪ ,‬שמה שהוא באמת רוצה זה ליהנות מהדרך‪.‬‬
‫השירים‪ ,‬כדרכם של שירים‪ ,‬כבר יעשו את שלהם‬

‫מאז ילדותו המוקדמת‪ ,‬תופסת המוזיקה מקום חשוב בחייו של אבנר‪ ,‬מנהל השיווק של מפעל "פלזית – פוליגל" (מפעל פוליגל שנמכר על ידי רמת השופט לקיבוץ גזית‪ ,‬שקנה יחד עם‬
‫המפעל גם את מערך השיווק‪ ,‬אותו מנהל אבנר)‪ .‬אבל החיים לקחו אותו למקומות אחרים והוא לא היה בזמן ובמקום הנכונים למוזיקה בפול ווליום‪ .‬עד עכשיו‪ ,‬כשהוא משיק את הדיסק‬

‫המלא הראשון שלו‪" ,‬זמן מקום"‪.‬‬

‫שיר יכול להיות נצחי‬ ‫תמיד מוסיקה‬

‫מזה כחצי שנה לא מסתפק יותר אבנר במוסיקה כליווי לחייו והוא מקדיש את מיטב זמנו ומרצו‬ ‫אבנר בן לאב שעלה מתוניס ולאם שעלתה ממרוקו והתיישבו במושב בית נקופה‪.‬‬
‫להפקת דיסק שלם משלו‪.‬‬ ‫"אמי הלכה בגיל ‪ 13‬לעבוד בבית ההבראה של קריית ענבים כדי לסייע בפרנסת‬
‫המשפחה‪ ,‬ושם פגשה את אבי‪ ,‬שעלה בגפו לארץ‪ ,‬לאחר שכבר הוסמך כלבורנט‪,‬‬
‫"בגיל צעיר‪ ,‬אם אתה מאוד אוהב מוזיקה‪ ,‬זה כל מה שאתה רוצה לעשות"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כשאתה‬ ‫ומשפחתו הגיעה מאוחר יותר‪ .‬הוא כבר שימש אז כרכז התרבות של קריית ענבים‪,‬‬
‫מתבגר והורה‪ ,‬אתה רואה את הדברים אחרת‪ .‬העובדה שיש לי את העבודה שלי‪ ,‬שמעשירה‬ ‫לשם הגיע כילד חוץ‪ ,‬ואירח בקיבוץ את הזמרים של אז‪ ,‬ביניהם ברכה צפירה‬
‫אותי גם כספית וגם מנטלית‪ ,‬והמוזיקה מלווה אותי על יד‪ ,‬היתה מבחינתי בחירה טובה ומגוונת‪.‬‬ ‫וישראל יצחקי‪ .‬סבו‪ ,‬אבי אמו‪ ,‬הכריח אותם לבוא ולהתגורר בבית נקופה‪ ,‬כי הוא‬
‫זה התחיל מזה שהיתה לי נטיה להלחין שירי משוררים‪ .‬זה היה אז טרנד בארץ‪ .‬נפלה בזכותי‬ ‫חשב ששם יהיה להם עתיד כלכלי טוב יותר מאשר בקיבוץ‪ .‬הבית"‪ ,‬מספר אבנר‪,‬‬
‫"תמיד היה מנגן ושר‪ ,‬שמעו אצלנו את שארל אזנאבור ואת אדית פיאף‪ ,‬ומאוחר‬
‫האפשרות להלחין שירים של נתן יונתן‪.‬‬ ‫יותר את אלביס פרסלי וקליף ריצ'רד‪ ,‬וגם את להקת הנח"ל ו'בצל ירוק'‪ .‬סבתא‬
‫לא הרגשתי אז שאני בשל לכתוב טקסטים‪ .‬בשנים האחרונות אני מרגיש את הבשלות‪ ,‬את עומק‬ ‫שלי מהצד התוניסאי"‪ ,‬הוא חוזר אל העבר הרחוק‪" ,‬היתה מורה לפסנתר‪ .‬כבר‬
‫השפה‪ ,‬אני מרגיש שאני עומד מאחורי הכתיבה שלי‪ ,‬מרגיש נוח איתה‪ .‬בחרתי כמפיק מוסיקלי‪,‬‬ ‫בגיל ארבע זיהו את הכישרון המוזיקלי שלי והייתי שר באירועים של הכפר‪ ,‬אבל‬
‫באושיק נזרי מיקנעם מושבה‪ .‬החיבור בינינו היה מדהים‪ .‬תוך כדי עבודה על האלבום‪ ,‬כתבתי‬ ‫רק בגיל תשע נשלחתי לירושלים ללמוד גיטרה והרמוניה‪ .‬הייתי נוסע לבד כל‬
‫שירים שלא תיכננתי להכניס לאלבום‪ ,‬אבל בגלל התהליך שעברתי‪ ,‬בזמן העבודה עם אושיק‪,‬‬ ‫הדרך אל בית המורה‪ ,‬ואבי‪ ,‬שעבד בבית חולים בעיר‪ ,‬היה מחזיר אותי הביתה‪.‬‬
‫למדתי עם הקיבוצניקים בבית הספר בקריית ענבים‪ ,‬וגם באירועים של בית הספר‬
‫הכנסתי אותם לאלבום‪ .‬את העיצוב המיוחד לאלבום הכינה נטע שגיא מרמת השופט‪".‬‬ ‫הייתי שר ומנגן‪ .‬אחר כך התחיל הקטע החקלאי שלי‪ .‬מגיל ‪ 14‬ועד הגיוס למדתי‬
‫הפקת האלבום‪ ,‬מעבר להנאה שבשירה וביצירה‪ ,‬הביאה איתה מפגשים ועשייה נוספת‪" .‬במהלך‬ ‫חקלאות ב'מקווה ישראל'‪ .‬זו היתה עבורי תקופה מדהימה ובהמשך‪ ,‬למרות‬
‫חצי השנה האחרונה התראיינתי בכ – ‪ 10‬תחנות רדיו שונות"‪ ,‬מספר אבנר‪" ,‬לאחרונה השתתפתי‬ ‫שלהקה צבאית היתה כביכול ההמשך הטבעי שלי‪ ,‬התגייסתי עם כל החבר'ה‬
‫בתוכנית בגלי צהל לציון ‪ 60‬שנה לחטיבת הצנחנים‪ .‬לפני שיצאתי לשליחות‪ ,‬הייתי מחנך של‬
‫כיתה ט' בהרי אפרים‪ .‬כשחזרתי מהשליחות בא אלי אחד החניכים שבינתיים שירת בסיירת‬ ‫לנח"ל וכך הגעתי לקיבוץ רמת השופט"‪.‬‬
‫הצנחנים‪ ,‬סיפר לי שהמפקד שלו‪ ,‬איתן בלחסן ז"ל‪ ,‬נפל‪ ,‬והם מבקשים להנציח את זיכרו בשיר‪.‬‬
‫כתבתי את השיר ב – ‪ 99‬ומאז הפך להמנון הסיירת‪ .‬השמיעו אותו בתוכנית המיתולוגית‪ ,‬ארבע‬ ‫לא רק מוסיקה‬
‫אחרי הצהריים‪ .‬זוהי אחת מנקודות הציון היותר מרגשות עבורי‪ .‬אנחנו לא נצחיים‪ ,‬אבל שיר יכול‬
‫להיות נצחי‪ .‬פתאום קורה פה משהו סביב השיר הזה ומאוד מרגש אותי לראות את הזמן‪-‬מקום‬ ‫עם החזרה לקיבוץ‪ ,‬אחרי השחרור מהצבא‪ ,‬הבין אבנר שהקיבוץ משופע בתרבות‬
‫ובמוזיקה‪ .‬הוא החל לנגן ולשיר בקבלות שבת‪ ,‬הפיק ערב משירי נתן יונתן שגם‬
‫שלו"‪.‬‬ ‫הוזמן להתארח באירוע‪ ,‬והלחין שיר משלו ("שוב החורף חורש את הים")‪ .‬בהמשך‬
‫החל לשתף פעולה מוזיקלית עם בנו של המשורר‪ ,‬זיו יונתן‪ .‬הוציא תקליט שדרים‬
‫ראשון‪ ,‬בו ביצע לחנים שלו לשירים של נתן אלתרמן‪ ,‬נתן יונתן‪ ,‬ושלו עצמו‪ .‬וכן‬
‫כתב שני שירים לרמת השופט כשחגג הקיבוץ שבעים שנה להיווסדו‪ ,‬והלחין‬

‫שירים שכתבה הסופרת עדנה קרמר‪ ,‬חברת עין השופט‪.‬‬
‫אבנר יצא ללמוד הוראת מוזיקה באורנים והצטרף לצוות המוסד החינוכי כמורה‬
‫למוסיקה‪ .‬ואז באה ההצעה לצאת לשליחות תנועתית בבלגיה‪ .‬היו אלה ימי‬
‫מלחמת המפרץ‪ ,‬מצב התנועה בבלגיה היה בכי רע ואבנר הצליח להקים קן של‬
‫השומר הצעיר‪ ,‬לתפארת‪" .‬זו היתה תקופה מכוננת עבורי"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬נפתח בפני‬

‫חלון אל העולם הגדול"‪.‬‬
‫עם שובו‪ ,‬בזכות שליטתו בשפה הצרפתית‪ ,‬שהיתה שפת אמו השנייה בילדותו‬
‫ואף שימשה אותו נאמנה בבלגיה‪ ,‬נתבקש לשמש כמנהל מכירות חו"ל של מפעל‬
‫פוליגל‪ .‬אבנר אהב את העבודה והשקיע בה את כל מרצו‪ .‬נסיעות תכופות לחו"ל‪,‬‬
‫מפגשים עם אנשים מרתקים וגם אינספור שיחות על מוסיקה‪ ,‬נגינה‪ ,‬וכתיבת‬

‫שירים‪.‬‬
‫בינתיים בגרו שני בניו וגם הבת הצעירה‪ ,‬אוהבת מוזיקה בפני עצמה‪ ,‬המשמשת לו‬

‫כמבקרת הראשונה והחשובה מכולם וגם מתלווה אליו לא בפעם בשירה‪.‬‬
‫גם כשעבר המפעל לגזית‪ ,‬המשיך אבנר בתפקידו כמנהל מכירות באירופה‬

‫וממשיך בכך עד היום‪.‬‬

‫‪ 6‬מגידון | פברואר ‪2016‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11