Page 19 - מגידון - נובמבר 2015
P. 19
‫תרבות‬

‫גשר צר מאוד‬

‫במלאת ‪ 20‬שנה לרצח רבין‪ ,‬הפיקה מחלקת התרבות של המועצה ערב זיכרון בקיבוץ דליה‬

‫"מאז כינונה של מדינת ישראל היה כוחה בשילוב ובאיזון ההכרחיים בין טיפוח כוחה‪ ,‬לבין ההגבלות המוסריות שנטלה על עצמה‪ .‬גאוותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה היחידה במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬הייתה בין השאר בכך שתופעות שליליות‪ ,‬כגון רצח פוליטי‪ ,‬אינן מצויות בתרבות הפוליטית שלה‪ .‬ראינו את עצמנו משוחררים מלחצים של אלימות פנימית‪ ,‬שאפיינה לא אחת מדינות‬
‫אחרות באזור‪ .‬לא העלינו על דעתנו כי חשבונות פוליטיים או מחלוקות אידאולוגיות יוכרעו במדינת ישראל בלחיצה על ההדק‪ .‬לא האמנו כי יישוב מחלוקות אידאולוגיות נמצא בטווח של‬
‫ירייה‪ .‬סירבנו להשלים עם המחשבה כי שפיכות דמים בין יהודים תהפוך להיות דרך שאיש או קבוצה‪ ,‬ויהיו קיצוניים ככל שיהיו‪ ,‬תתייחס אליה כאמצעי שניתן לנקוט בו במסגרת של מאבק‬

‫פוליטי‪-‬אידאולוגי‪ .‬האמנו כי כוחנו המוסרי יעמוד לנו לעצור את התהליכים השליליים‪.‬‬
‫שלוש יריות אקדח ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ 1995‬שינו כליל את הנחות היסוד האמורות‪ .‬מדינת ישראל שלאחר רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל‪ ,‬לא תשוב להיות מה שהייתה לפניו‪".‬‬

‫מתוך סיכומי ועדת שמגר‪ ,‬שהוקמה לחקור את רצח יצחק רבין ז"ל‬

‫אחרי ‪ 20‬שנה‬

‫חדר האוכל בקיבוץ דליה לא המה מפה לפה בערב הזיכרון לרצח רבין‪ ,‬אולם מי שהגיע התרגש לשמע דבריו‬
‫של איציק חולבסקי‪ ,‬ראש המועצה‪ ,‬שאף הכיר את רבין אישית‪ .‬למד עודמשהו על האיש מדבריה של ח"כ‬

‫איילת נחמיאס‪-‬ורבין והזדהה עם שירו של אלי נצר‪ ,‬חבר הקיבוץ‪.‬‬
‫איציק חולבסקי‪ ,‬ראש המועצה‪ ,‬פתח את הערב‪" .‬בליל י"ב בחשוון‪ 4 ,‬בנובמבר ‪ ,1995‬בתום עצרת תמיכה‬
‫בהסכם אוסלו שהתקיימה תחת השם 'כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות'‪ ,‬נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין‪ ,‬על‬

‫ידי מרצח יהודי נפשע ובן עוולה‪ .‬הייתי באותו ערב נורא בכיכר ולא אשכח זאת כל ימי חיי‪.‬‬
‫הכרתי את יצחק רבין אישית והלכתי איתו ובדרכו עשרות שנים‪ .‬מבחירתו באביב ‪ 1974‬לראש הממשלה‬
‫בקדנציה הראשונה ועד לרצח המתועב ב ‪ .4.11.95‬עשרים שנה עברו מהערב הנורא ההוא בכיכר בתל אביב‪.‬‬

‫מה למדנו בעשרים השנים הללו על סדר העדיפויות של המדינה?‬
‫מה למדנו בעשרים השנים הללו על ההכרח במדינה יהודית ומוסרית‪ ,‬האמורה להילחם בכל גילוי‬
‫של גזענות? מה למדנו בעשרים השנים האחרונות על הצורך במנהיגות אמיצה כמו זו של יצחק רבין?‬
‫המורשת שרבין השאיר לנו היא גם חתירה לשלום ולהסדרים מדיניים‪ ,‬גם המשך חיזוק בטחונה של ישראל ועוצמתה הכלכלית‪ ,‬החברתית והמוסרית‪ ,‬היא גם מאבק בגזענות וחתירה לדו קיום‬
‫עם ערביי ישראל‪ ,‬היא גם הכרה שמנהיגות חייבת להיות ישרה‪ ,‬אמיצה וענווה כפי שהיה יצחק רבין כל חייו‪ .‬ארי שביט כתב לפני שלושה שבועות בהארץ‪' :‬הזמן החולף איננו מקהה את תחושת‬
‫האובדן אלא מעצים אותה‪ .‬השלום נגוז‪ .‬התקווה כבתה‪ .‬האור ששטף את ישראל בראשית שנות ה ‪ -90‬נעלם ואיננו‪ .‬ברור לחלוטין שהמנהיג הישראלי שיגאל עמיר נעץ כדורי אקדח בגבו מעולם‬
‫לא הוחלף במנהיג ישראלי אחר שבאמת ידמה לו‪ .‬ובין עצרת זיכרון אחת בכיכר לעצרת זיכרון אחרת‪ ,‬הולך ומתחוור שהרצח לא היה רק רצח‪ ,‬אלא אסון לאומי היסטורי אשר ממנו לא קמנו'‪.‬‬
‫חברת הכנסת איילת נחמיאס‪-‬ורבין‪ ,‬שהיתה מקורבת לרבין מאוד‪ ,‬סיפרה על הליכתה בדרכו ולצידו‪ .‬איילת נולדה וגדלה בל אביב‪ ,‬נינה לאחד משבעת מייסדי נהלל‪ ,‬נכדתה של שרה שטרן‬

‫ז"ל (שרה מ"קפה תמר")‪ ,‬שהלכה לעולמה לפני כחודש וחצי‪.‬‬
‫איילת עבדה עם יצחק רבין לפני היבחרו לראש ממשלה ובהמשך היתה עוזרת ליועץ המשפטי במשרד‬

‫ראש הממשלה‪ .‬לאחר הרצח כיהנה כמנכ"ל עמותת "שלום חבר"‪.‬‬
‫הרכב בנות מאולפן המוסיקה‪ ,‬בהנחיית ויצקה רון‪ ,‬הנעימו למשתתפים בנגינה ושירה ודרי מיכאליס‪,‬‬
‫רכזת התרבות בדליה‪ ,‬שהנחתה את הערב‪ ,‬קראה את שירו של אלי נצר‪ ,‬חבר הקיבוץ‪ ,‬שנגע בלבם של‬

‫המשתתפים‪.‬‬

‫אלי נצר‬

‫מגידון | נובמבר ‪19 2015‬‬
   14   15   16   17   18   19   20