Page 18 - fonts
P. 18
‫תרבות‬

‫רוקדות את עצמן‪ ,‬את חייהן‬

‫הן חמש נשים שכבר עברו מזמן (ממש מזמן‪ )...‬את הגיל שבו לובשים בגד גוף צמוד ועולים בגאווה על הבמה‪ .‬כולן כבר ראו ועבדו עם רקדניות‬
‫צעירות‪ ,‬חטובות‪ ,‬מוכשרות‪ .‬אבל דבר לא עצר אותן כשהן החליטו ביחד שזו השפה וזו הדרך שבה הן רוצות להביא את עצמן לביטוי‬

‫אנחנו נפגשות בשעת ערב‪ ,‬במשרד של האולפן למחול במועצה‪ ,‬רגע לפני שהן נכנסות לחזרה לקראת הופעה‪.‬‬
‫רעיה גורדון ‪ -‬משמר העמק‪ ,‬עופרה אכמון ‪ -‬משמר העמק‪ ,‬אריאלה שפושניק ‪ -‬יקנעם עלית‪ ,‬מנהלת ארגונית באולפן המחול‪ ,‬רוחל'ה לוי ‪ -‬טבעון‪,‬‬

‫רחלי ורדי‪-‬גרנות – יקנעם עלית‪ ,‬כוריאוגרפית‪ .‬כולן באות מתחום הבמה‪ ,‬חלקן מתחום המחול‪.‬‬

‫הגיל לא קובע‬

‫"ראינו מופע בשם 'גילה'‪ ,‬של נשים מבוגרות‪ ,‬שהעלתה גלית ליס בסוזן דלל"‪ ,‬מספרת‬
‫רחלי‪ ,‬מורה למחול וכוריאוגרפית‪" ,‬בהשפעתו פתחנו חוג למחול יוצר לנשים שרצו‬
‫ליהנות‪ ,‬להביע את עצמן‪ .‬העבודה הייתה מאוד מהנה‪ .‬זה איפשר לנשים בגילאי ‪+50‬‬
‫לתת מקום וכבוד לרצונות ולתחושות‪ ,‬לאו דווקא לאירובי ולחיטוב גוף‪ .‬עם הזמן עלה‬
‫אצלנו רצון להמשיך‪ ,‬להעמיק עם החומרים ולהפוך את זה לתוצר מוגמר‪ .‬בשלב הזה‬
‫לא הגדרנו לעצמנו את המטרה הסופית‪ .‬לאחר כמה חודשים עופרה אמרה‪ ,‬שאם לא‬

‫נציב דד‪-‬ליין או מטרה‪' ,‬נתברבר' עד אין סוף"‪.‬‬
‫גם עופרה ראתה את המופע של גלית ליס ונדלקה‪" ,‬ראיתי את המופע 'גילה'‪ ,‬שבו‬
‫נשים מבוגרות מדברות על הגיל וביקשתי מגלית להצטרף‪ .‬היא הזמינה אותי לסדנה‪,‬‬
‫ואחרי ארבעה מפגשים ראיתי שתל אביב גדולה עלי‪ .‬בדיוק אז פנו אלי שתי נשים‬
‫מקיבוץ דליה והציעו לפתוח קבוצה של נשים רוקדות‪ .‬בהנחייתה של רחלי נפתחה‬
‫קבוצה של כ ‪ 20 -‬נשים מהאזור‪ .‬בשלב כלשהו נשארנו קבוצה מצומצמת‪ ,‬שרצתה‬

‫להמשיך הלאה"‪.‬‬

‫עולות על במה‬

‫רחלי‪ ,‬הכוריאוגרפית של המופע‪ ,‬מכירה את הבמה משני צידיה‪" .‬אני יוצרת כוריאוגרפיות ומעלה מופעים על הבמה‪ ,‬כמו צייר או מוסיקאי‪ ,‬זו דרך הביטוי שלי‪ .‬ההתלהבות‬
‫והרצון של הנשים סביבי הייתה מאוד מלהיבה ומלאת תשוקה‪ .‬אני ידעתי שאני לא עולה על הבמה אלא עובדת מאחורי הקלעים"‪.‬‬

‫עופרה תמיד רצתה לרקוד אבל אמא שלה אמרה לה "שמחול וקיבוץ זה לא הולך ביחד"‪ .‬לכן הפכה למורה לחינוך גופני ולאט לאט גלשה אל תחום המחול והתמחתה‬
‫בו כמורה‪ ,‬אולם כל השנים קינן בה הרצון לעלות על הבמה כרקדנית‪" .‬הדחף לעלות על הבמה היה לי מאז שאני זוכרת את עצמי"‪ ,‬היא מעידה על עצמה‪" ,‬רציתי פעם‬
‫אחת לעבור תהליך שלם‪ ,‬מקצועי‪ .‬שנים רבות אני אוהבת מחול ורואה המון מחול ורציתי פעם אחת לעבור את‬

‫זה בעצמי"‪.‬‬
‫רוחל'ה באה מעולם התיאטרון‪" .‬הבמה לא זרה לי"‪ ,‬היא אומרת‪ " .‬אני באה מתיאטרון ועושה תיאטרון‪ .‬אני‬
‫לא עושה את זה כדי לממש חלום‪ .‬מבחינתי הגיל אינו חשוב‪ ,‬גם אם זה מחול‪ ,‬כשאת עולה על הבמה‪ ,‬כשיש‬
‫אמירה אוניברסלית‪ .‬לבוא עם מה שהגיל וניסיון החיים מביאים‪ ,‬זה מה שהדליק אותי‪ .‬להשתמש בגוף‪ ,‬בתנועה‪,‬‬

‫היה לי חדש ומעניין‪ .‬תהליך העבודה היה מרתק‪ ,‬זאת הייתה תחושה של עבודת יצירה והבאתה אל הבמה"‪.‬‬
‫רעיה‪ ,‬אף היא קרובה מאז ומתמיד אל עולם המחול‪ " .‬לא הייתה לי תשוקה לעלות על הבמה"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬
‫"אמנם רקדתי תמיד במופעים בקיבוץ‪ ,‬אבל פה‪ ,‬גם כשהגענו למופע מוגמר‪ ,‬עלייה על במה לא הייתה בראש‬
‫שלי‪ .‬אני חושבת שפשוט גילינו את עצמנו‪ .‬התאמנו איך להביא את עצמנו בתנועה ובמחול והתחלנו מאוד‬

‫ליהנות מזה‪ .‬כל הזמן קרו דברים‪ ,‬ועד היום קורים דברים בכל הופעה‪.‬‬
‫בשבילי‪ ,‬זה היה כמו שאנשים כותבים למגירה‪ ,‬ופתאום יש להם את‬
‫ההזדמנות להוציא את זה לאור‪ ,‬לפרסם את זה‪ ,‬להביא את זה בפני‬

‫הקוראים‪ ,‬או במקרה שלנו‪ ,‬בפני קהל"‪ ,‬אומרת רעיה‪.‬‬
‫"אני דווקא מאוד אוהבת את הבמה"‪ ,‬מצהירה אריאלה‪ ,‬צעירת‬
‫המשתתפות וגם האחרונה להצטרף אליהן‪" .‬לא השתתפתי איתן‬
‫בחוג"‪ .‬היא מספרת‪ " ,‬אבל ראיתי את המופע הראשון שלהן כשהן‬
‫נחשפו בפני המשפחות ומאוד התרגשתי ויצאתי נפעמת‪ .‬לא הייתה לי‬
‫שום ביקורת ברמת התנועה‪ ,‬וגם לא על הגיל ועל יכולת הריקוד‪ ,‬כי הן‬
‫הביאו את עצמן באופן כל כך אותנטי וכל אחת את עצמה באופן ייחודי‪.‬‬
‫מאוד אהבתי את המופע‪ .‬בשלב כלשהוא‪ ,‬הרקדנית הרביעית פרשה‪.‬‬
‫רחלי שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף והרגשתי שקיבלתי מתנה‪.‬‬
‫אבל יותר מהעלייה על הבמה‪ ,‬ריגשה אותי האפשרות ליצור משהו‬

‫משל עצמי‪ ,‬על עצמי‪ ,‬מתוך עצמי"‪.‬‬

‫‪ 18‬מגידון |נובמבר ‪2014‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20