ישובים

יקנעם

יקנעם

 

שנת ייסוד:            1935
כתובת:  יקנעם מושבה, מיקוד 20600
טלפון: 04-9893252
פקס:

04-9893252

אתר:  http://www.yokneam.org

 


 

 

תב"ע יקנעם מושבה - לעיון הציבור

יָקְנְעָם היא מושבה במערב עמק יזרעאל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו.

לפי התכנון של יהושע חנקין  יקנעם נועדה להיות כפר חקלאי גדול  שבו יחיו מאות משפחות, אך בהדרגה הפכה ליישוב קהילתי, ששמר על אופיו הכפרי, יחד עם קליטת משפחות שאינן חקלאיות.

 

כיום חיים ביקנעם כ-1300 נפש.

יקנעם מנוהלת על ידי ועד מקומי שנבחר אחת ל 5 שנים ונעזר בפעילות התנדבותית של תושבי המושבה.

ביקנעם יש גם 63 משקים חקלאיים אשר מאורגנים באגודה שיתופית – "אגרא יקנעם". הפעילות החקלאית כוללת בקר, צאן, סוסים, מכוורת, כותנת-נוי, משתלות, מטעים, ירקות  וגידולי שדה.
יקנעם מתברכת במערכת חינוך איכותית וייחודית, המשלבת בהוויתה ערכי שותפות וקהילה, טבע וסביבה: גני ילדים (מגיל 3 חודשים ועד גן חובה), מערך צהרונים לגילאי גן – כיתה ג', ילדי בית הספר לומדים בבית ספר האזורי "פלגים" בקיבוץ הזורע, ובתיכון האזורי "מגידו".  ביישוב תשתיות קהילתיות  כמו: בריכת שחיה, מגרשי ספורט, בית כנסת, בית עם, מועדוני נוער, ואמפיתיאטרון קטן לאירועי הכפר.

 

היסטוריה
המושבה הוקמה ללא תנועה מיישבת, בשנת 1935, ע"י ילידי הארץ ועולים מארצות שונות, שהגיעו למקום ללא גיבוש מוקדם.

הקרקע נרכשה על ידי יהושע חנקין עבור חברת “הכשרת הישוב“, במטרה להגשים את חלומו של חנקין להקים למגזר הפרטי, כפר חקלאי בשם "יקנעם". המתיישבים  רכשו את הקרקע מחברת "הכשרת הישוב"  ובשלב מאוחר יותר מסרו חלק מן האדמות לקק“ל .

הקבוצה הראשונה של 10 מתיישבים (מתנחלי יקנעם כפי שקראו לעצמם אז), הגיעה לאדמות יקנעם ביום 2.12.1935  ו' בכסלו תרצ"ו. יום לפני העלייה על הקרקע ביקנעם, נפגשו תושבי יקנעם במשרדי "הכשרת היישוב" בחיפה ושם התבצעה הגרלת קרקעות, למחרת הגיעו המתיישבים ליקנעם על גבי משאית ופרקו את הציוד ואת הליפטים שבהם הם ישנו בימים הראשונים.

המשפחה הראשונה שהגיעה ליקנעם עוד לפני איכלוס המקום  הייתה משפחת דויטש לאחר  שאבי המשפחה שבתיאל דויטש  קיבל רשות מחברת "הכשרת הישוב" להקים  צריף למסעדה עבור קודחי בארות המים  ועוברי האורח שחלפו בוואדי מילק.

הועד הראשון שקם ביקנעם מנה 5 חברים שדאגו למתן שירותים לתושבים. עבור  המים, לדוגמא, שילמו תושבי יקנעם לפי מספר הנפשות בבית  ומספר הבהמות שהיו בכל משק ללא קשר לכמות המים שנצרכה. כמו כן הועד דאג לחזות הכפר ולאיכות החיים בכפר, בכל בנייה היה צורך באישור מהועד המקומי. לבנייה ללא יסודות בניין, ( צריפים, אוהלים וכד')  לא היה צורך באישורי בנייה מהועד המקומי. התושבים קבלו את מרות הועד למרות שלא הייתה לו סמכות חוקית.

ביולי 1950 הוקמה בסמוך למושבה יקנעם, במעלה ההר, מעברה  שהפכה לשיכונים שהיו חלק בלתי נפרד ממועצה מקומית אחת עם המושבה. בשנת 1967 נפרדו השיכונים מהמושבה, למושבה ניתן השם הרשמי "יקנעם" ולמועצה המקומית אשר בשנת 2006 הייתה לעיר, ניתן השם הרשמי "יקנעם עלית".

 
על-פי: 1.  דברי ימי יקנעם המושבה" (הלה אשכול ז"ל)
        2. "יקנעם הכפר החריג" (פריץ לווינגר ז"ל)

אין תוצאות